בקטע הבא יש מילה אחת שממש מוציאה אותי מדעתי, מילה אחת מרגיזה, אבל מעוררת מחשבה, ועוד זוטות בדרגות חמרה שונות. מי יצליח לזהות את כל מה שמרגיז אותי ולמצוא עוד דברים שאני לא רואה?
את אחד הדברים האלה לימדה אותי פינקי מדאם, מעסיקתי לשעבר ואשתו לשעבר של מר אשוק המנוח; ובשעה 23:32 היום, שזה לפני עשר דקות בערך, כשהקריינית של "רדיו כל-הודו" אמרה, "ראש הממשלה ז'יבאו יבוא בשבוע הבא לביקור בבנגלור," אמרתי את הדבר ההוא תיכף ומייד.
הפעם נסו לא רק למצוא שגיאות, אלא להסביר אותן. צל"ש מיוחד יוענק למי שיצליח לא רק להסביר למה זה לא נכון, אלא מה בדיוק גרם לכותב ולרבים כמותו לכתוב כך.
חיפושים כמשל 
שזה לפני עשר דקות בערך?
אני לא רואה בזה בעיה.
בערך במקום לערך?
בערך = בתוך הערכה, לערך=לפי הערכה.
לא בטוח מה ההבדל בשימוש בבי"ת או בלמ"ד. היום שני הצורות עוברות.
תנוח דעתך – "בערך" ו"לערך" כשרים.
אותי מעצבן השבור התחבירי המבנה במשפט הארוך הזה.
אני לא מאמין בנקודה-פסיק בעברית, זה מיותר ולא בשימוש נכון במקרה הזה.
הייתי כותב "היום בסביבות השעה…כעשר דקות.."
ומוריד את הפסיק אחרי שהקריינית "אמרה,".
"הדבר ההוא" לא מסתדר לי, אולי בגלל שמדובר על "הדברים האלה" בתחילת המשפט. הייתי מסיר את "ההוא" או כותב "אותו הדבר", או רק "הדבר".
תיכף ומייד (כתיב מלא מדי לטעמי) קצת צורם, הייתי אומר "בו במקום".
בהתחשב בכך שהטקסט המקורי מציין שהכותב אינו כותב בשפת אמו אולי הטעויות והסגנון הם בכוונה תחילה?
אם הייתי צריך להמר על מילה מעצבנת (רוב המילים תמימות למדי) הייתי הולך על "לשעבר" או "הדבר/ים". לא יודע למה, סתם מילים מעצבנות, בטח לא כאלו שצריכות לגרום למישהו לצאת מדעתו.
> אני לא מאמין בנקודה-פסיק בעברית
אני והאקדמיה דווקא מאמינים. זה סעיף ג' בכללי הפיסוק משנת תשנ"ו. אני כנראה במיעוט – אמרו ללא פעם: "רק אתה משתמש בנקודה פסיק". אולי זה קשור לזה שאני תכניתן.
שימוש נהדר בנקודה פסיק אפשר למצוא בסיפור "קונצ'רטו לכינור צורם" באוסף "העובדות שמאחורי בני רוקאמאטיו מהלסינקי" של יאן מרטל. הספר נכתב באנגלית במקור, אבל לטעמי זה מתאים לעברית.
> תיכף ומייד (כתיב מלא מדי לטעמי) קצת צורם
זה מלא מדי לטעמה של האקדמיה, אבל כל מילה והבעיות שלה. זה צמד המילים שמעצבן אותי במיוחד. מי מוכן לנסות להסביר כל אחת מהמילים פה?
שני דברים שקפצו לי לעין- קודם כל לא "רדיו כל-הודו" אלא רדיו "כל הודו"היא הצורה הנכונה פה מאחר ש"רדיו" משמש לחליפין כציון של מכשיר וכקיצור ל"תחנת רדיו"(כמו באנגלית). בנוסף שני הלשעברים מגושמים ולא נכונים- הניסוח הנכון פה הוא "מעסיקתי לשעבר, ואלמנתו(או גרושתו) של…", או "לשעבר מעסיקתי ואשתו של…" מאחר ו"לשעבר" משנה את המשמעות של כל תיאורי המצב שמגיעים אחריו, וכפל לשעברים הוא ייתור כמו "Ain't nothing" באנגלית. ואם מדברים על אנגלית, סביר להניח שהיא המקור מאחר ששם הביטוי היה משהו כמו "My ex-boss, and the late mr. Ashok's ex-wife".
"רדיו כל הודו" דווקא נכון – זה השם של התחנה "All India Radio". אף פעם לא שמעתי את שידוריו, אבל זה כנראה מוסד תרבותי חשוב בהודו. הוא מוזכר, למשל, בשיר המפורסם Brimful of Asha, בין כל ה-forty five בסוף.
תיכף
רק בגלל שאני מכירה אותך :)
אבל לא נראה לי שזה מה שמוציא אותך מדעתך
לא, דווקא זה הדבר. אבל מה עוד?
1) המילה "אמרה" צ"ל עם נקודותיים אחריה לפני ציטוט.
2) בסוף הציטוט הפסיק מופיע לפני הגרשיים במקום לאחריהן.
אל תצא מדעתך. נראה לי שזה דוקא מקום מוצלח להיות בו.
1. יפה, אם כי אפשר גם עם פסיק. האקדמיה לא מורה פה על משהו קשיח. מה שכן, המהדרין יכתבו "נקודתיים" עם קמץ בת"ו – אבל אני לא מתלהב מזה וחושב ש"נקודותיים" זה בסדר. אבל אני הדיוט.
2. אכן, במקרה הזה הפסיק צריך להיות מחוץ למירכאות.
על משקל דקה-דקתיים, שעה-שעתיים?
טוב לי עם הריבוי הזוגי במקרה הזה.
למה תכף ומיד משגע אותך?
buho – לגבי 2, ככה באמת צריכים לפסק בעברית?
כמו שאמרתי בתגובתי ברשומה על פסיקים, לא למדתי אף פעם פיסוק בעברית בצורה מסודרת. באנגלית, שבה כן למדתי מספר כללים, הפסיק דוקא מתאים "בתוך" גרשיים.
מהדוגמאות בכללי הפיסוק של האקדמיה אני מבין שהפסיק צריך להיות אחרי המירכאות. הוא צריך להיות בפנים, אם יש המשך לדיבור ישיר אחרי ה"אמרה":
– "המון עורכים לשוניים בארץ עושים עבודה חפיפיניקית," אמר אמיר אהרוני, "ומשום מה משלמים להם על זה."
לומר את האמת?
איני יודע בוודאות.
לומר את האמת – איני יודע בוודאות.
חזיז ורעם, המחשב שלי יצא מדעתו!