אין לי במי לבחור לראשות עיריית ירושלים.

פורוש יורד די מהר מהפרק, לא סתם "כי הוא חרדי וירושלים כבר התחרדה יותר מדי", אלא כי באמת לא נראה לי שהוא מבין מה צריכים זוגות חילוניים צעירים וסטודנטים.

ניר ברקת היה בהיי־טק, אבל זו לא ערובה לכך שיהיה ראש עיר טוב. הוא מגעיל אותי קודם כול כי הוא שקרן: הוא אומר שהוא על מפלגתי, אבל בעצם הוא איש קדימה. גם אם לא היה מדובר במפלגה שאני מתנגד לה, זה היה מסריח.

חוץ מזה הוא טמבל:

"גם הקו הראשון, שבו תהיה הכי הרבה תנועה, לא מצדיק את עצמו", אומר ברקת. "הקווים האחרים בכלל לא רווחיים. הרכבת לא מגיעה לקמפוסים ולעיר העתיקה, והחרדים לא ייסעו בה מפני שהיא מעורבת. למה שלא ייקחו את מסלול הרכבת ויריצו עליו אוטובוסים, שהם הרבה יותר זולים? על נושא הביטחון אני לא אוהב לדבר, אבל מבחינת ביטחון יש בעיות קשות עם פסי רכבת. לאוטובוסים עם גלגלים יש יותר גמישות". (הרכבת הקלה בירושלים: תחושה של כישלון, שרה ליבוביץ-דר, nrg-מעריב, 20/9/2008)

אני מבין שהוא רוצה להתחנף לתושבים שסובלים מעבודות הבניין של הרכבת, ובמיוחד לסוחרי רחוב יפו, אבל אמור להיות גבול לשטויות שאפשר לומר בריאיון עיתונאי אחד. הרכבת הקלה מגיעה למרחק הליכה של דקה מהעיר העתיקה וחמש דקות מגבעת רם. רק מיעוט קטן של חרדים מקפיד על הפרדה בתחבורה ציבורית (הגם שהמיעוט הזה די קולני). לגבי "הרצת אוטובוסים במקום רכבת" הוא לא מקורי: בחיפה כבר, איך נאמר, עשו לו טובה וחשבו על זה קודם. בנוסף, מוזר לי לתמוך במועמד לראשות עיריית ירושלים ש"לא אוהב" לדבר על ביטחון – זה אנושי, אבל ממועמד לתפקיד כזה יש ציפיות אחרות. ושיא הטמטום הוא שקשה לי להבין איך ה"גמישות" של האוטובוס עם הגלגלים אמורה לעזור לו להיות יותר טוב לביטחון. (וכאן מגיעה גם שאלה טובה של הדר: אם לאוטובוס יש גלגלים, מה יש לרכבת?)

נשאר גאידמק. הוא גר כמה שנים ברוסיה ובצרפת ואולי הוא יודע מה טוב ברכבת עירונית. אבל הוא מדבר שטויות על מצעד הגאווה ולא יודע עברית וגם נראה שהוא מתעניין בכדורגל יותר מאשר בעזרה לזוגות צעירים למצוא דירה בעיר.

אז בכל זאת לא גאידמק.

אין לי גם רשימה שבה אני יכול לתמוך למועצת העיר. אם אני פוסל את כל המועמדים הנ״ל, לא מתאים שאצביע לרשימות שלהם. תהיה כנראה רשימת ליכוד, אבל אני לא מצביע לה, כי יש יותר מדי סיבות לכך שידי לא תיגע בפתק של מחל בשום מערכת בחירות אי־פעם. יש את הירוקים, אבל כפי שכתבתי כבר כמה פעמים, המצע של הירוקים אומר שצריך להפסיק לעודד "הגירה" לישראל. עדיין לא הצלחתי לקבל תשובה ברורה על פשר הסעיף הזה מהדס שכנאי ממפלגת הירוקים הארצית, אז ניסיתי לקבל אותה מאיש הירוקים בירושלים, יונתן אייקנבאום. הנה תשובתו כלשונה: "שלום עמיר, הטיפול, הוא טיפול בסעיף הזה."

אני לא יכול לנהוג איפה ואיפה: הרי פסלתי את גאידמק כי הוא לא יודע עברית, אז אצטרך לפסול מאותה הסיבה גם את הירוקים. נראה שמה שנותר לי זה להצביע מרצ, פשוט כי פסלתי את כל השאר וברמה העירונית יש דווקא סיכוי שהם יעשו דברים שאני לא אתבייש בהם. כמובן שהירוקים עוד יכולים לנסות לשכנע אותי להצביע להם בכך שיבטלו את הסעיף במצעם שאומר שאני "סובסידיה מיושנת", אבל איכשהו אני לא רואה את זה קורה בקרוב.

אם ירצה השם, בבחירות הבאות עוד אגור בירושלים, ואז כנראה אצטרך להתמודד בעצמי.