מחר מתחילה האולימפיאדה בסין, וכמובן שהייתי חייב להיזכר שוב במישה – הדובי החמוד שהיה הקמע של אולימפיאדת מוסקווה ב-1980.

אפשר לקרוא על מישה בוויקיפדיה העברית את הפרטים היבשים (יחסית), אבל יש דברים שפחות מתאימים לאנציקלופדיה.

אתם מבינים, מישה גרם אז ב-1980 וממשיך לגרום בכל השנים מאז למיליוני אנשים סובייטיים לבכות מהתרגשות. בטקס הסיום של אותה האולימפיאדה בובת ענק של מישה שוחררה אל השמיים על בלונים לצלילי שיר פרידה שהיה בסך הכול פשוט, אבל הפך קורע לב בגלל המעמד האדיר. אלפי רוסים שם באצטדיון לוז'ניקי בכו, ובוכים שוב כשהם רואים את הצילומים הבלתי נשכחים האלה. אני טוען שמדובר באירוע המאחד הגדול של ברית המועצות שאחרי המלחמה, המשול למלחמת ששת הימים, רצח רבין או ה-11 בספטמבר, תמהיל מדויק של עצב ושמחה שהתנקז אל דמות חמודה ואופטימית להפליא שאוהבים אותה ילדים ומבוגרים שרוצים להרגיש שוב כמו ילדים. כמי שנולד בברית המועצות, אני כנראה משוחד, אבל לא נראה לי שהייתה עוד אולימפיאדה שליוותה אותה דמות כל כך מתוקה ומעוררת הזהדהות ושהצליחה להיצרב כה חזק בלבבות של מיליונים.

ראו את הסרט ביוטיוב: Moscow 1980. (אני מבקש סליחה מכל מי שלא עובד לו הפלאש.) אל תפספסו את הקטע שבו מישה עצמו מזיל דמעה. אם זה לא גורם לכם להזיל דמעה, כנראה לעולם לא תבינו את סודות הנפש הרוסית, ולא יעזור לכם שום דוסטויבסקי.


הערות לגבי שיר הפרידה ממישה: הוא נכתב על-ידי אלכסנדרה פחמוטובה וניקולאי דוברונרבוב, שהם פחות או יותר הנעמי שמר והאהוד מנור של ברית המועצות. אפשר לקרוא תירגום שלו לאנגלית באתר האולימפיאדה הסיני הרשמי, או בבלוג שלי באנגלית, שממנו הסינים העתיקו את התרגום בלי להזכיר אותי.

הנה תרגום פשוט לעברית:

היציעים נהיים שקטים, זמן מהיר של קסם נמס,
להתראות, מישה החביב שלנו, תחזור ליער האגדות שלך.
אל תהיה עצוב, תן חיוך לפני הפרידה, ותיזכר בימים האלה, תיזכר,
אחל לנו התגשמות של משאלות, תאחל לכולנו פגישה מחודשת.

נאחל אחד לשני הצלחה, וטוב לב, ואהבה בלי סוף,
ההד האולימפי המצלצל יישאר בלבבות ובשירים.
להתראות, מוסקווה, להתראות, אגדה אולימפית, היי שלום!
אחל לנו התגשמות של משאלות, אחל לחברים פגישה מחודשת.

חברים נפרדים, הרכות נשארת בלב,
אנחנו נשמור את השיר הזה, להתראות עד הפגישות החדשות.