אתר ביטוח לאומי, הזמנת אישורים בדואר:

הזמנת קוד סודי

הקוד סודי ישמש אותך בכל פנייה למוקד הטלפוני ובעמדות לשירות עצמי. יכולים להזמין את הקוד מי שמלאו להם 19 שנים, ובתנאי שלא נשלח אליהם כבר קוד סודי בתוך 3 החודשים שקדמו למועד הזמנה זו.

בהתחלה צעקתי: Ёб вашу мать, блядь, על זה אני משלם לכם כל חודש? ואחר כך חשבתי שככה המון אנשים מדברים. אמרתי את זה להדר וניסינו לחשוב על עוד צירופים, אבל איכשהו הצלחנו לחשוב רק על צירופי סמיכות: הבית ספר ("הבצפר"), השעון קיר (אבל יש "שעון מעורר"). סמיכות זה קשור, אבל לא זהה.

אז אני אמור לכעוס על זה או לא? נראה שלא יותר מדי. כולם מדברים ככה, לא? מצד שני, אף אחד לא משתמש בדיבור שלו בביטוי "3 החודשים שקדמו למועד הזמנה זו", במיוחד במילה "מועד". אבל אולי השיבוש הזה אופייני דווקא לשפה ביורוקרטית? אני מתקשה לחשוב על דוגמה, אבל אינטואיטיבית קל לי במיוחד לדמיין פקידה בבנק, ביטוח לאומי או בית חולים אומרת משהו כזה.

הדר, לסיכום: "זה צורם כשזה כתוב."


הדר, לאחר הסיכום: "כשאני מסיימת פה, תעזור לי להזיז את העץ לימון."