הדר אמרה לי פעם שהיא שמה לב שידיד רוסי שלה אומר "המפתח מהמשרד" במקום "המפתח למשרד" או "המפתח של המשרד" ושגם אני מדבר ככה. לי זה נראה הגיוני כי ברוסית אכן אומרים: ключ от квартиры, где деньги лежат "המפתח מהדירה שבה שוכב הכסף" ("שנים עשר הכיסאות" מאת א. אילף וי. פטרוב – ספר נהדר, תורגם לא מזמן לעברית; המשפט הזה הוא תרגום שלי).

ומאז אני נעצר לרגע בכל פעם שאני אומר את הצירוף הזה ומתקן עצמי – במקום להתגאות באידיולקט שלי, שלי נראה טבעי ביותר. לא עוד.

הדס שטייף מספרת על פורצים שהמשטרה תפסה: "…הם נלכדו עם הכספת הגנובה ועם מפתחות מדירות נוספות שפרצו…"

הציטוט מהזיכרון, אבל את החלק העיקרי זכרתי היטב.

אינני יודע אם זה רוסיזם שהשתרש בשנים האחרונות, או אולי כבר בעלייה השנייה, או אולי בכלל לא רוסיזם, אבל לא אכפת לי – ככה נוח לי לדבר, זה טבעי, זה מובן, ואם זה מותר להדס שטייף, אז מותר גם לי.