ישבתי ועשיתי שיעורי בית בקטלאנית. התרגיל פשוט מאוד – לחבר בין משפטים לתמונות.
- a. טוב! עכשיו יש לי דירה. היא לא גדולה, אבל זה טוב בשבילי לעכשיו.
- b. איזה מדהים!
- c. לעזאזל! שוב אין מימם חמים!
- d. איזו הצלחה! שוב זכיתי (בהגרלה).
- e. בשעה טובה!
- f. מזל טוב! הוא יפה ודומה לאבא.
- g. חבל! רק שתי דקות.
אני יושב דקות ארוכות ומסתכל על ספר התרגילים הפתוח ואחרי זמן לא מבוטל פתאום קולט משהו לא צפוי (ללחוץ להגדלה):
זה אחד הדברים הכי יפים, מתוקים, מרגשים ונוגעים שראיתי בחיי.
רציתי לכתוב על זה פרשנות פילוסופית וחברתית, אבל החלטתי שזה ממש לא נחוץ.
Ús raonable. Dibuix de "Veus – Curs de català – Llibre d'exercisis i gramàtica". Autors: Marta Mas Parts i Albert Villagrosa Grandia. Il·lustraciò: Linhart i Javier Olivares. Publicacions de l'Abadia de Montserrat, juny de 2007.
באמת חמוד, פתיחות מפתיעה. מעניין מתי יגיעו לתמונה של שני גברים?
מדובר כנראה בעניין די מעשי: לגבר, לפחות אירופי, אין בגדים מיוחדים לחתונה. גם אצל האנשים הכי פתוחים תמונה של גברים מתנשקים תעורר את המחשבה "הומואים" ועל זה אין סיבה לומר "מזל טוב". מצד שני, אישה בשמלת כלה מעוררת את המחשבה "חתונה". כאמור, לקח לי דקות ארוכות עד ששמתי לב שאין שם חתן. שתי כלות, על מה יש להתלונן?
כמובן, בעולמנו התזזיתי, כל הנ"ל יכול להשתנות בעוד כמה שנים.
עולם תזזיזתי- אתה צודק באמת הכל יכול להיות.
אני מחזיק בדעה שהעולם שלנו מתנהל לפי איזשהי סכמה מחזורית בכל הקשור לקידמה ונאורות ונראה לי שבתקופות שונות, באיזורים שונים, כדוגמת יוון העתיקה ההומוסקסליות הייתה דבר נפוץ ומקובל. אפילו המילה הרוסית הנפוצה Pidaras, שואבת את שורשיה מהמילה היוונית Pederast שמשמעותה "אוהב בנים" כמדומני.