בבחירות 2006 הצבעתי לרשימת האיחוד הלאומי.

אנשים עדיין שואלים אותי – זה ליברמן, כן?

ליברמן זה מותג חזק, אף על פי שהקשר שלו עם האיחוד הלאומי התקיים רק מ־2003 עד 2004.

האיחוד הלאומי זה מותג חלש, כי בתקשורת קוראים לו בדרך כלל "הימין הקיצוני" בלי להזכיר בכלל את שם המפלגה. ליברמן זה כבר לא סתם ימין קיצוני – ליברמן זה ליברמן. ולהערכתי סופו של ליברמן יהיה כסופה של שינוי; אם לא בבחירות הקרובות, אז באלה שאחריהן.

בכל מקרה, אני לא מתבייש בכך שהצבעתי לאיחוד הלאומי. זו המפלגה היחידה שמתנגדת לטרנספר. לטרנספר של ערבים אין יותר מדי צורך להתנגד, כי הוא יותר מדי בלתי אפשרי; למען הסר ספק, אני כן מתנגד לטרנספר של ערבים, אבל על זה אין צורך להילחם. אבל טרנספר של יהודים נתפס כדבר לגיטימי ואף רצוי בעיני כמות עצומה ומדאיגה של אנשים בישראל ובעולם, וזו הסיבה שהצבעתי למפלגה הזו, שבהמון נושאים אחרים אני סולד ממנה.

הם תומכים בעונש מוות, בעיקר לערבים מכל מיני סוגים, רק שיהיה תירוץ; אני מתנגד לעונש מוות לחלוטין. הם מתנגדים למצעדי גאווה ואני – גם אם לא תומך בהם באופן פעיל – מתנגד לחלוטין לאיסורם כשם שאני מתנגד לאיסור על הפגנות ימין, שמאל, דתיים, ערבים ואתיופים.

אבל היום קראתי משהו מעצבן ומעציב שגורם לי להתחיל לרצות לוותר גם על האיחוד הלאומי בתור המפלגה היחידה שאני נאמן לה וסוף סוף להקים מפלגת אמיר אהרוני כדי שיהיה לי למי להצביע: ח"כ אריאל הגיש הצעת חוק שתבטיח כי אדמות קק"ל יישארו רק בבעלות יהודית. זה חוק שיהיה לא דמוקרטי ולא חוקתי ושלא יעמוד בשום קנה מידה לניהול מדינה. אני לא מאמין שיש לו סיכוי לעבור, אבל עצם העיסוק בזה ברמת חקיקה ומשפט פשוט מקומם; יש חוק כזה ברשות הפלסטינית, שלפיו דנים לעונש מוות ערבים שמוכרים קרקעות ליהודים וזה בדיוק מה שמדינת ישראל לא אמורה לעשות כמדינה. אם אזרחים פרטיים לא רוצים למכור קרקעות לערבים ממניעים גזעניים, הרי זו זכותם, גם אם זה דוחה, אבל מדינה לא צריכה להתערב בזה. (זה המקום להודות שאני גם חוטא בליברטריאניזם אסקפיסטי.)

וחוץ מזה, החוק הזה משך את תשומת לבי, כי הכרתי בתיכון את יצחק בם, שהיום הוא עורך־דין. הוא היה כיתה מעליי. הגיע למשהו בחיים שלו, הממזר. אני זוכר איך הוא צעק על יצחק רבין כשהוא הגיע לביקור בבית־הספר שלנו חודש לפני שנרצח. בם טען שהסכם אוסלו עבר בזכות הקול של עבד אלווהב דראושה ממפלגה ערבית אנטי־ציונית. רבין טען בתגובה, שהיו חברי־כנסת ציונים שלכאורה התנגדו לאוסלו; "אז מה הפריע להם להצביע נגדו?" הוא לא ציפה לכך שבם גם יענה לו: "הסכמים קואליציוניים!!!"

אה, זיכרונות ילדות.

עו"ד יצחק בם מוציא חוות דעת משפטית שלפיה בישראל אפשר לכאורה לחוקק חוקי נירנברג ואני כותב בלוג שאף אחד לא קורא.

נו מילא.


עריכה דיגיטלית: אם מחפשים בגוגל "יצחק בם", אז התוצאה הראשונה היא הבלוג שלו באתר Nfc. זה אחד מהאתרים המעצבנים נורא, שמשנה את הגודל של החלון, כי הוא יודע יותר טוב ממני איך אני רוצה למקם את החלונות על המסך שלי. באתר הזה כתוב שבם הוא בוגר הרווארד ובוגר האוניברסיטה העברית בהצטיינות יתרה.

אני לא בוגר האוניברסיטה העברית בהצטיינות יתרה, אבל התוצאה השנייה בגוגל זה הבלוג הזה. שווה להיות בוורדפרס.קום.