תגובות לרשומה: "חיפושים כמשל"

תגובה לרשומה: "חזיונות" מאת "aharoni"

aharoni — Fri, 06 Nov 2009 13:45:59 +0000

כל הכבוד להם. יש גם כמה דוברים של סוגים שונים של ארמית חדשה שמפוזרים בלבנון, סוריה ועיראק.

ובאוני' העברית יש קורסים על השפות האלו ולבושתי עוד לא לקחתי אותם.

תגובה לרשומה: "חזיונות" מאת "הכתם"

הכתם — Fri, 06 Nov 2009 07:43:54 +0000

בעיר העתיקה יש כנסייה אסיריאנית בה הם מתגאים בכך ששפתם המדוברת היא ארמית – "שפתו של ישוע" (ברובע הארמני) – אני חושב שהם מגדלים את ילדיהם בארמית מדוברת.

תגובה לרשומה: "חיפה" מאת "macphista"

macphista — Thu, 05 Nov 2009 22:42:16 +0000

הגראנד הוא פשע רק כשמבריזים מבצפר והמורות תופסות אותך שם, כפי שקרה לי מספר פעמים.
הגראד קניון- פנטזיה שהפכה למציאות.

תגובה לרשומה: "חזיונות" מאת "aharoni"

aharoni — Wed, 04 Nov 2009 18:24:49 +0000

יש הרבה תרגומים לעברית חדשה ולשפות אחרות, אבל כפי שכתבתי, הם סותרים אחד את השני בחלקים הקשים ומחביאים את הקושי הזה מקוראים שלא מתמצאים בארמית, כלומר כמעט מכולם. יש שם מילים ששום חוקר דתי, חילוני או נוכרי לא יודע את פירושן הפשוט, שלא לדבר על ההסבר העמוק.

אגב, גם יהודים דתיים שאומרים שיודעים ארמית, בדרך כלל מתמצאים יותר בארמית של התלמוד הבבלי או של תרגום אונקלוס ולא בארמית של ספר דניאל, ששונה מהן מאוד. אני להפך – מכיר רק את המקראית ולא את התלמודית. יש דווקא לא מעט נוצרים שמתמצאים בארמית הזאת, כי חלק מהם מחבבים מאוד את דניאל, שלדעתם מנבא את ישו. הארמית היא גם שפה חשובה של ספרים נוצריים מוקדמים.

תגובה לרשומה: "חזיונות" מאת "שלא לומר"

שלא לומר — Wed, 04 Nov 2009 18:07:48 +0000

"במהדורת 'ישראל' של הוצאת 'קורן' יש תרגום לארמית של דניאל" – כך דרור בורשטיין http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3793373,00.html

תגובה לרשומה: "פעמיים כי טוב – שלומי" מאת "יחזקאל"

יחזקאל — Tue, 03 Nov 2009 08:13:04 +0000

כשאני חושב על זה, אולי אכן ההערה לגבי הניקוד של השגיאה מושפעת ממך. הזיכרון הוא הגנב הכי גדול, נוהג לומר אבי מורי.

עוד משהו? חיפשתי עוד משהו עם הגייה ולא מצאתי, אבל זה אולי כי קשה לי להקשיב לשיר ככה כמו שהוא, לא הטעם שלי, מצטער. ראיתי משהו אחר, כבר בתמליל זה קופץ לעין, "הילד לא מקשיב למילה שאני אומרת לו". לאיזו מילה הוא לא מקשיב? אפשר לומר מילים אחרות במקום. (צ"ל "לאף מילה" או "למילה ממה שאני אומרת לו".)

תגובה לרשומה: "פעמיים כי טוב – שלומי" מאת "aharoni"

aharoni — Tue, 03 Nov 2009 08:00:58 +0000

ארבעים ושנית :)

בנוגע לעורכי דין, השאלה היא מה זה משלב גבוה יותר. יש אנשים בכלל ועורכי דין בפרט, שחושבים ש"במידה ו-" ו"לאור הלכת יששכרוב, בה נקבע" מסמנים משלב גבוה, בעוד שהאקדמיה פוסלת את שניהם. נדמה לי – וזה רק ניחוש – שעורכי דין נוהגים לכתוב כך, אבל לא שופטים.

תודה רבה ששמת לב לניסיונות שלי להמציא ניקוד תקני למילות יחס לפני שווא. נדמה לי שאני היחיד שבכלל מהרהר על הבעיה הזאת, אבל גם זה רק ניחוש.

ויש בשיר עוד משהו שקפץ לאוזניים שלי…

תגובה לרשומה: "הכרח" מאת "aharoni"

aharoni — Tue, 03 Nov 2009 07:50:25 +0000

שקלתי לרגע לכתוב פתח, שכידוע מיודד עם האותיות הגרוניות, אבל לא מצאתי סיבה טובה לפתח. לא מצאה אותה גם עורכת מילון ההווה, שכתבה בסוגריים הֶכְרָח.

על הגייה תימנית אני לא יודע כמעט כלום, אבל מכל מקום המקרה של תַּפּוּח לא עוזר, כי רק נעלמה שם פתח גנובה, אבל נשארה תנועת וּ. נראה לי שלאוזניים ישראליות זה הרבה יותר מוזר מ"הכרח" ועל זה בדיוק הדיון: לא מה קביל לאקדמיה, אלא מה קביל לקהילת הדוברים. זה דיון קשה הרבה יותר.

תגובה לרשומה: "פעמיים כי טוב – שלומי" מאת "יחזקאל"

יחזקאל — Tue, 03 Nov 2009 07:42:35 +0000

"לתקופה". הוא אומר לְ (או אם תרצה שזה יסתדר עם השווא שאחריו, לֶ) במקום לִ.

שפה של עורכי דין בדרך כלל משלבת מילים ממשלב גבוה יותר. יצא לי לשמוע יותר מעורך דין אחד מדבר והם גם ממש מדברים כך, לא רק כותבים. אני לא חושב שאי-מי מתעמק בהבדלים של "אם ו"לו".

"משום התנאי קיים ובטל בעיני המתבונן". צ"ל שהתנאי? וישנה מכה שנית?

תגובה לרשומה: "הכרח" מאת "יחזקאל"

יחזקאל — Tue, 03 Nov 2009 07:31:23 +0000

למה החלטת שמי שמשבש מתכוון לקמץ?

כמדומני שפעם הייתה הגייה (אולי זה קשור לתימנים איכשהו?) שלא הכירה בפתח הגנובה ואז הם אכלו תַּפּוּח.

תגובה לרשומה: "פעמיים כי טוב – קלינגר, אלקין וחנוך" מאת "יחזקאל"

יחזקאל — Tue, 03 Nov 2009 07:26:26 +0000

תראה מה כתבו עליך :)

תגובה לרשומה: "פעמיים כי טוב – קלינגר, אלקין וחנוך" מאת "יהונתן קלינגר | על תעשו הנחות על עניינים טכניים: כמה טיפים לעורכי הדין של דמיאן קרליק ‏ :: Intellect or Insanity‏"

Tue, 03 Nov 2009 07:21:03 +0000

[...] קשה מאוד לייצג רוצחים בתור עורך דין; לי בכלל קשה עם לייצג אנשים שאני לא מאמים שהם צודקים או עושים את מה שהם עושים למטרה טובה, אבל כמו רומן זדורוב שלפני שלוש שנים נעצר ועדיין לא הורשע, למרות שהודה לכאורה בחקירה, צריך לזכור שכשהמשטרה חוקרת פשעים היא חייבת לשמור על זכויותיהם של החשודים, העצורים ושאר האזרחים שחשופים לפגיעה היקפית [וכמה אמיר אהרוני יחטיף לי על המשפט הזה]. [...]