ארכיון לחודש: נובמבר, 2011

תקציר מנהלים: כשטסים לישראל וממנה, במיוחד בחברת אל על, יש בדיקות ביטחון מעיקות. לפעמים זה הגיוני ומוצדק, ולפעמים זה חורג מגבולות הטעם הטוב. יש איזה נוהל כתוב של מה מותר ומה אסור להם לעשות?


חזרתי הבוקר מהודו (פרטים בקרוב). בשדה התעופה במומבאי תוחקרתי, כרגיל, על־ידי עובדת אל־על. היא נראתה ישראלית לגמרי ודיברה אנגלית במבטא ישראלי, אבל טענה שאינה יודעת עברית. קצת מוזר, אבל שיהיה.

היא הסתכלה על הדרכון ושאלה מתי עשיתי עלייה. קצת הופתעתי, אבל אמרתי „1991”. ואז היא שאלה מה עשיתי בצבא. בלי להרהר לרגע אחד אמרתי לה: „None of your business. It's a secret.”. („לא עניינך. זה סוד.”)

היא נראתה מופתעת, חשבה שנייה ואמרה „OK” ואז שאלה את השאלות הרגילות: מאיפה אני מגיע, האם ארזתי לבד, איפה היו התיקים מאז שארזתי. ואז שאלה עם מי הייתי במלון. אמרתי „חבר”. היא שאלה מה שמו; לא רציתי לענות, כי גם זה לא עניינה, אבל מכיוון שיש לו שם הודי, החלטתי להשתעשע ואמרתי את שמו הפרטי. היא שאלה מה שם המשפחה. לא רציתי לענות, אבל נכנעתי ועניתי בכל זאת את התשובה האמתית. אני די מתבייש בעצמי – הייתי צריך לסרב. זה לא עניינה וזה לא נוגע לביטחון הטיסה. אילו אמרתי ששמו „משה כהן”, הייתי מגיע לאותה התוצאה.

היא הלכה הצדה, הסתודדה עם עובד אל על אחר למשך שתי דקות ובסוף אישרה לי לעלות לטיסה.


זה מטופש ומיותר. ומה שהרבה ישראלים לא מבינים הוא שהם מקבלים שם יחס טוב בהשוואה לזובור שעוברים תיירים מחו״ל, אפילו יהודים. מקרה שקרוב במיוחד ללבי, ליתר דיוק – כמה עשרות מקרים, הוא הבדיקות המשפילות שעברו אורחי כנס ויקימניה 2011 שהתקיים בחיפה. בזכות הדובר הבלתי־נלאה של ויקימדיה ישראל איציק אדרי, הסיפור הגיע ל־ynet ואולי קראתם עליו שם (לעורכי ויקיפדיה קשה לצאת מהארץ); אם אתם רוצים את הסיפור האמתי מאחורי הקלעים, ר׳ את המכתבים שכתבו אותם האנשים המסכנים: תתחילו מכאן, ותמשיכו ללחוץ על הקישור ב־Next message – זה הולך ונהיה מעניין יותר. את הסיפור הכי מטלטל סיפר ניקלאס לקסטרום, מתכנת שקט וחייכן בן עשרים ושלוש מפינלנד, שאולץ להתפשט עד התחתונים וגם לשלוח את המחשב הנייד בתא מטען. (גילוי נאות: ניקלאס היה ידיד טוב שלי כבר אז ועכשיו הוא גם עמיתי לצוות.)

זה מעצבן אותי. אני מוכן לקנות את הטענה שאל על היא חברת התעופה המאוימת ביותר ושנחוץ ביטחון מוגבר. אני לא מוכן לקנות את הטענה שהבדיקות האלה, כמו שהן, באמת מועילות ונחוצות. אני מכיר את הטענה שהתשובות שלי לשאלות בעצם אינן חשובות ושמה שחשוב הוא ההתנהגות שלי; זה עדיין לא מצדיק את התשאול החודרני. אם אל על כל־כך חכמים בפסיכולוגיה, שימציאו שיטה משפילה פחות.

זה מעצבן אותי, כי ישנה אפשרות סבירה למדי שכל הדבר הזה הוא פשוט בלוף שאמור להצדיק סחיטת כסף מהנוסעים ומהמדינה. זה רע, כי זו סחיטת כסף תמורת כלום, כי זה פוגע באופן ישיר בביטחון הטיסות וכי זה פוגע בתדמית התיירותית של ישראל.

זה מעצבן אותי, כי אנחנו מנסים להיות מדינה נורמלית וזה בין היתר אומר שאנחנו לא צריכים להתרגל לשאלות מביכות לשם „ביטחון” מדומה. (בנג׳מין פרנקלין FTW.)

זה מעצבן אותי ואני רוצה להפסיק לשתף פעולה עם השאלות המפגרות יותר שהמאבטחים האלה שואלים אותי. אבל אני רוצה להיות חכם: יוצא לי לטוס לא מעט לצורך עבודה, אז אני לא רוצה להגיע לאיזו רשימה שחורה בלי סיבה טובה. אז אני שואל: האם יש נוהל שאומר מה מותר ומה אסור למאבטחים האלה לעשות?


נ״ב: שאלתי את זה גם בפייסבוק וגיליתי שם עוד באג בתצוגה מימין לשמאל:

דפיקות יל״ש בפייסבוק – אותה שורה בעברית מופיעה מימין לשמאל ומשמאל לימין

דפיקות יל״ש בפייסבוק

פייסבוק, תפסיקו בבקשה להתעלל בשפות שנכתבות מימין לשמאל.

עזרת הציבור דרושה בפתרון סוגיה סבוכה בנימוסי רשת שהולמים את שנת תשע״ב.

נתוני פתיחה: בג׳ימייל יש אפשרות לקיים צ׳אט. בצ׳אט הזה יש אפשרות לעשות את עצמך בלתי נראה. משתמש שיעשה את זה, ייראה לכל העולם עם עיגול אפור ליד שמו, כאילו אינו מקוון. הוא כן יראה את מי שכן מקוון ולא העלים את עצמו באותה השיטה ויוכל להתחיל אתו שיחה. זה שימושי כשרוצים להיות קצת בקשר, אבל לא רוצים הטרדות.

וזה מעלה תהייה על נימוס: כמה זה מנומס לדבר עם מישהו כשאתה בעצמך אפור?

טענה א׳: לא מנומס. האיש שהאפור מדבר אתו אינו יכול לדעת אם האפור נמצא שם או שהוא באמת התנתק. מי שלא רוצה שיטרידו אותו, שיהיה אפור רוב הזמן, אבל שיהיה ירוק (מקוון) או אדום („עסוק”) בזמן השיחה. אם מישהו אחר יטריד אותו, אפשר לסנן. במקרה קיצוני שממש נחוץ להיות אפור, צריך להתנצל על כך שמנהלים שיחה במצב אפור.

טענה ב׳: לא נורא להיות אפור. גרוע יותר מבחינת הליכות להיות אדום או ירוק ואז לסנן את מי שמנסה להתחיל אתך שיחה. חברים קרובים אמורים לדעת שהשני אפור כשהוא עסוק.


בבקשה, הגיבו ונמקו: מי צודק – א׳ או ב׳?

אשתי ביקשה שאקנה חומרי ניקוי שלא נוסו על בעלי חיים.


– „מה אתה מחפש? אפשר לעזור?”

– „אבקת כביסה, אהה, עם ארנב…”

– „ארנב??”

– „ארנב. סמל של ארנב.”

– „איזה ארנב?”

אני מראה אריזת סבון כלים עם הסמל של הארנב:

– „ארנב כזה.”

– „לא… אין כזה… יש תינוק, אבל אין ארנב.”


בסוף לא מצאתי אבקת כביסה עם ארנב, אבל מצאתי סבון עם ארנב ועם אותיות ניקוד:

CNAAN. שווא ב־C, פתח ב־N, קמץ ב־A השנייה

CNAAN. ניקוד תקני - כְּנַעַן או כְּנָעַן בהפסק

התעדכנתם לאחרונה באוסף שלי? תתעדכנו, תתעדכנו.

זאת עוד רשומה על פיירפוקס ואני מבטיח שהיא ממש מעשית ושימושית לכל הגולשים.


אחת הסיבות הנפוצות לכך שאנשים לא רוצים בכלל לשדרג את פיירפוקס היא שהתוספות השונות מפסיקות לעבוד בגרסה החדשה. יש שתי סיבות אפשריות לכך שתוספת לא תעבוד: הראשונה היא שהשתנה בפיירפוקס משהו שהתוספת השתמשה בו. במקרה הזה אין בררה אלא להמתין למפתח התוספת שיתקן אותה.

למרבה המזל, נפוצה בהרבה הסיבה השנייה: התוספת יכולה, למעשה, לעבוד, אבל היא לא מסומנת בתור תוספת שעובדת בגרסה החדשה. למקרה השני יש פתרון די קל: התוספת Add-on Compatibility Reporter. לכו לאתר הזה, והתקינו אותה. אחרי שתתקינו, תוכלו להתקין את כל התוספות ולהשתמש בהן בכל גרסה של פיירפוקס, כולל הגרסאות הניסיוניות העתידיות.

כמובן, התיקון הזה לא יעזור אם התוספת האהובה עליכם לא יכולה לעבוד בגרסה החדשה מסיבה אחרת, אבל זה, כאמור, המקרה הנדיר יותר. ואם זה בכל זאת קורה, אל תתביישו לכתוב למפתח התוספת ולבקש ממנו לתקן אותה – עשיתי את זה כבר מספר פעמים וכמעט בכל הפעמים התוספת תוקנה.

אז זהו, אינכם יכולים להגיד עוד „אני נשאר עם פיירפוקס, כי התוספת האהובה עליי לא עובדת בגרסה חדשה יותר”. שדרגו את פיירפוקס עכשיו.

Follow

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 335 שכבר עוקבים אחריו