רוויזיה, חלק ד׳

המסע שהתחלתי לפני שנתיים לתיקון פריסת המקלדת העברית מתחיל להניב פֵּרות, אם כי בינתיים הם מעט מוזרים.

היום פורסמה ב־nrg הכתבה „מי הזיז את המקף שלי”, שעוסקת באותה פריסת המקלדת שעבדנו עליה כל־כך הרבה זמן. טוב לראות את זה, אבל הכתבה משופעת בשגיאות משונות:

1. „בהכנת התקן, שהוביל דני אילן ממכון התקנים הישראלי, השתתפו נציגים מהחברות העולמיות המובילות בתחום המחשוב לרבות מיקרוסופט, יבמ ו גוגל.” – שכחו להזכיר את איגוד האינטרנט, את עמותת המקור וכן את האזרח הפרטי אמיר אהרוני, שיזם את כל העסק וניסה לייצג – באמינות, אבל באופן בלתי־רשמי בעליל – את עמותת ויקימדיה, את מוזילה ישראל ואת האקדמיה ללשון. (ר׳ הערות נוספות על זה בהמשך.) אגב, גם נציג רשמי של האקדמיה הצטרף בשלב מאוחר יותר.
2. „היה צורך למצוא פתרונות יצירתיים כדי לממש את הדרישות השונות, בעיקר של מומחי האקדמיה ללשון העברית” – לא בדיוק. הדרישות היו בעיקר, איך נאמר, שלי. אני לא קשור רשמית לאקדמיה, אבל אני כן משתמש במסמכים של האקדמיה כדי להחליט מה צריך להיות ומה לא.
3. „דרישה אחרת שהציגה האקדמיה היתה בנוגע להקלדת המירכאות בעברית, ששונות מהמירכאות בשפות האחרות. ציטטה בעברית נפתחת במירכאות תחתונות וננעלת בעליונות. כיום לא ניתן להפיק זאת, אלא אם כן האדם מכיר קוד ספציפי לשם כך, שאינו מוכר לרוב הציבור” – טוב, גם זה לא לגמרי מדויק. זאת דרישה שהעלה עבדכם הנאמן על סמך ההערה הבאה בכללי הניקוד של האקדמיה: „בכתיבת יד ובאמצעי הדפוס המסורתיים נהוג לסמן מירכאות פותחות בתחתית השורה („–”; ‚–’). במכשירים שאין בהם מירכאות בתחתית השורה משתמשים במירכאות עליונות.”. פריסת המקלדת שאינה כוללת את התווים האלה היא מכשיר שאין בו מירכאות בתחתית השורה, ועל־ידי שינוי קטן בתכנה הוא הופך למכשיר שכן יש בו מירכאות כאלה.
4. „להכנת התקן החדש הוסרו מהמקלדת היכולת לכתוב את טעמי המקרא, לאחר שהתברר שיש להם כיום משתמשים מועטים.” – ממש לא. בפריסת המקלדת העברית מעולם לא היו טעמי מקרא. הוספתם נדונה במשך זמן רב ולבסוף הוחלט להוסיף רק מעטים מהם, ששימושיים לא רק בתנ״ך – עול֫ה ומֽתג המשמשים לסימון הטעמה. שאר הטעמים משמשים רק בתנ״ך והתנ״ך כבר הוקלד. ר׳ הערה נוספת בהמשך.
5. „מי שבכל זאת עם יזדקק לטעמי המקרא יוכל למצוא אותם, אולם הוא יידרש להיעזר באפליקציה מיוחדת ולא רק ב-Word.” – זאת הטעות הכי מזעזעת, משום ש־Word לא קשור לעניין כלל. כל הרעיון של פריסת המקלדת הזאת הוא שאפשר להשתמש בה בכל תכנה ובכל מערכת הפעלה. זה כולל את Word, אבל זאת רק אחת מהתכנות הרבות שהיא יכולה לעבוד בהן. מי שצריך לכתוב מילים מהתנ״ך בספר או בעבודה אקדמית, לא צריך להשתמש ב„אפליקציה מיוחדת”, אלא פשוט להעתיק אותן מאתר כגון „ויקיטקסט” או „מאגר ספרות הקודש” של סנונית.
6. „בעיה אחרת שנדונה בוועדת התקן, בראשות מתתיהו אלוש מיבמ, נוגעת למקף.” – ובכן, מי שזוכר, מקף הוא לא „בעיה נוספת”, אלא הסיבה לכך שפתחתי במסע לשיפור תקן המקלדת. כשאני רואה שעיתונאי (!) כתב משפט כמו „מתברר כי המקף העברי שונה מהלועזי”, אני רוצה לבכות. מתברר לו שיש מקף שונה בעברית! תפתח את העיניים, בן־אדם, זאת העבודה שלך.

אז זהו. אני מקווה שהצלחתי להבהיר כמה דברים.

מחר צפוי להתקיים הדיון המסכם שכתוצאה ממנו תתפרסם הטיוטה הרשמית הראשונה של התקן. אחרי זה מגיע שלב ביקורת הציבור ואני מקווה שישתתפו בו כמה שיותר אנשים שינסו את הפריסה החדשה ויעירו לנו איך זה עובד. ואחרי זה הפריסה תשולב במערכות הפעלה.

אחרי כמה הבהרות שתיעשינה בדיון מחר, אפרסם כאן הוראות התקנה לפריסה, כדי שתוכלו לנסות אותה מיד. בתודה מראש.