הפרסומת החדשה של בנק לאומי מזמינה את הלקוחות „להיכנס ליומן של המנהל ולקבוע אתו פגישה”. היא משתמשת בכך שאנשים רבים התרגלו להשתמש ביומן בתכנות כגון אאוטלוק ויומן גוגל.
לקראת סוף הפרסומת היצגן אומר „קבעו פגישה בכל זמן…” ואז מוצג המנהל קורא סיפור לפני השינה לבתו, והיצגן ממשיך: „… טוב, כמעט בכל זמן” ואז קוראקורה דבר מעניין: השעה ב„יומן” מתחלפת במילה canceled ולמטה, לפי המקובל בפרסומות יש תרגום לעברית: „מבוטל”.
למה לא לכתוב לכתחילה בעברית, אלא באנגלית, ועוד אמריקאית (בבריטית כותבים „cancelled”)? ישראלים רבים רגילים להשתמש בתכנות יומן באנגלית, שהיא בררת המחדל, אף־על־פי שיש תרגומים סבירים הן לאאוטלוק והן לגוגל. ישראלים רבים רגילים לומר „קלנדר”, אף־על־פי שהמילה „יומן” קצרה יותר וברורה בהחלט. אני גם מהמר שלפני פרוץ התכנות האלו אל חיינו ישראלים אמרו על פגישה שאינם בטוחים שתתקיים שזה „לא סופי” או „לא בטוח”, אבל עכשיו רבים אומרים שזה „טנטטיבי”.
מבחינת בלשנות מתארת יש פה תופעות ראויות למחקר – למשל, אומרים שם תואר עם סיומת עברית – „טנטטיבי” ולא „טנטטיב” כמו באנגלית. אבל מבחינה חברתית יש משהו מגוחך בלכתוב מילה אנגלית בהקשר כזה ולתרגם אותה לעברית בכתובית.
ישראלים, עִצרו את פרדוקס תרגום התכנה. קבלו החלטה להשתמש בתכנה בעברית. זה בידיים שלנו.


ברוב המכריע של המקרים, התרגום בתוכנות האלה הוא איום ונורא. האנגלית שלי טובה ואין שום סיבה שאסבול מתרגומים נחותים. לא זאת אף זאת – אתה בעצמך יודע כנראה יותר טוב מכולנו כמה בעייתי המפגש בין הרבה תוכנות מחשב לבין השפה העברית, ולו רק בתחום הכיווניות. כשיפתרו את הבעיות, תודיעו לי. בינתיים, עד להודעה חדשה אני משתמש בתוכנות באנגלית – שהיא שפה נהדרת לגמרי, ממש כמו עברית.
זה הפרדוקס: "כשיפתרו את הבעיות, תודיעו לי."
מי יפתור את הבעיות? מי שיודע עברית ואנגלית. למשל אתה.
התרגום של יומן גוגל לא כזה גרוע. באאוטלוק לא השתמשתי כבר הרבה שנים.
אין לי לא הכלים ולא הזמן והאנרגיה הנחוצים כדי להתחיל לעמוד בקשר עם כל מיני מפתחים, ואני לא אדע אפילו איך להתחיל לתאר להם בעיות של כיווניות, למשל. אני יודע, מהיכרותי הווירטואלית איתך, שאתה שואב סיפוק והנאה גדולים בדיוק מזה, וזה נהדר, אבל אתה צריך להבין שלא לכל אחד זה מתאים. ובינתיים אתה מבקש ממני לשנמך את חוויית המשתמש שלי מטעמי אידיאולוגיה, שנחיצותה אינה מובנת מאליה בעיני.
יש בזה גם אידאולוגיה, אבל זה בעיקר עניין מעשי. צריך לתרגם תכנה מאותה הסיבה שאתה מתרגם ספרים – יש אנשים שלא יכולים או לא רוצים לקרוא באנגלית. ויש אנשים שלא יכולים או לא רוצים להשתמש בתכנה באנגלית.
אם אינך יודע למי לדווח בעיות תרגום בתכנה, אתה יכול לדווח אותן לי. על כל תכנה.
יש בזה גם אידאולוגיה, אבל זה בעיקר עניין מעשי. צריך לתרגם תכנה מאותה הסיבה שאתה מתרגם ספרים – יש אנשים שלא יכולים או לא רוצים לקרוא באנגלית. ויש אנשים שלא יכולים או לא רוצים להשתמש בתכנה באנגלית.
אתה יכול לטעון שעל תרגום ספרים משלמים לך ועל תרגום תכנה לא משלמים. אז האמת היא שזה לא כל־כך שונה – לתרגום תכנה יש מודל עסקי, יש חברות תכנה שרוצות לתרגם כדי למכור יותר, אז יש אנשים שמשלמים להם על תרגום תכנה. רבים מהם עושים עבודה גרועה, כשם שמתרגמי ספרים רבים עושים עבודה גרועה. יש אפילו מיזמי תרגום תכנה חופשית במקבלים עליהם תשלום (איגוד האינטרנט הישראלי תומך בכמה כאלה, למשל).
אם אינך יודע למי לדווח בעיות תרגום בתכנה, אתה יכול לדווח אותן לי. על כל תכנה ועל כל אתר.
מה צועק השודד למוכר בחנות אלקטרוניקה?
טנטטיבי!!!
לקח לי כמה שניות להבין :)
טוב, גם זו בלשנות מתארת.
כמעט שלחתי על כך תלונה ב"לדעת" (האגודה לזכות הציבור לדעת). אבל אז החלטתי להתמקד בַּקדימון ל"פולישוק", שבו ניקדו "וְבודק", כי הצלחתי לצלם את השגיאה. בכלל, לא ברור לי למה יועצי הלשון של הרשות השנייה אדישים כל כך. ומדוע הם מגיהים פרסומות מסחריות – ומתעלמים לחלוטין מקדימונים פנימיים של הערוץ?
קבלו החלטה?
נשמע לי קצת עברית מאונגלזת…
מה רע ב"החליטו" או פשוט "התחילו"?
וברוח זו, מי חכם ויודע למה בפרסומת של נסטלה, הנוסח העברי הכתוב באותיות של טל ומטר הוא "עושה אותי שמח"?
זה אולי עובד באנגלית ("Makes me happy"), אבל לגמרי לא בעברית.
(*הנוסח העברי של הססמה של החברה.)
"ואז קורא דבר מעניין…"
זה קורא לי הרבה. תודה.
את כל הטענות נגד תכנות מתורגמות שמענו כבר
זה סיבוב שני..