– "שלח לי אימייל ריק ותכתוב בו שני דברים." (מנכ״ל ועידת ויקימניה נותן לי הוראות ברגע של עייפות.)
בימים אלה אני עסוק מעל הראש בארגון ועידת ויקימניה, מה שמסביר את העדכונים הנדירים כאן. ועידת ויקימניה היא הכנס השנתי העולמי בנושא ויקיפדיה והמיזמים הקשורים אליה.
בשבוע שעבר הייתי בוועידת הנשיא של שמעון פרס, שהתנהלה תחת הכותרת "המחר – Tomorrow". הרעיון המוצהר של ועידת הנשיא הוא לתכנן את עתיד העם היהודי, את עתיד מדינת ישראל ואת עתיד העולם. התגלגלתי לשם בתור ויקיפד – התבקשתי לעזור קצת למייסד ויקיפדיה ג׳ימי ויילס, שביקר בה. באותה הזדמנות התחככתי קצת בפרס, וגם שמעתי את הנאומים של שאקירה, של עמוס עוז, של טוני בלייר ושל כל מיני אנשי עסקים. טוני בלייר ואנשי העסקים לא ממש דיברו על המחר. נגיד, היה שם מישהו מפייסבוק, שאמר שבפייסבוק אפשר להעלות תמונות ולסמן אילו מבין החברים שלי מופיעים בהן. ואללה. וטוני בלייר דיבר על זה שהוא פלש לבוסניה ולאפגניסטן, כי הוא חשב ששם הוא יכול לנצח, אבל לא פלש לזימבבווה, כי הוא חשב ששם הוא לא יכול לנצח. ואללה־ואללה. זה לא מחר, זה שלשום.
עמוס עוז דיבר מעט על המחר, אבל הוא דיבר קצת על היום. הוא אמר שבניית התנחלויות זה דבר לא מוסרי ומזיק לישראל. אני קצת חולק עליו בעניין הזה, אבל בכל זאת הייתי באותו החלק של הקהל שמחא לו כפיים ולא באותו החלק של חסרי הבושה שצעקו לו "בוז" בקול רם. רציתי לקבור את עצמי: הדבר הכי מגוחך הוא שהרבה מאלה שצעקו בוז גרים בארצות הברית ובצרפת ולא יודעים עברית חוץ מזה.
שאקירה כן דיברה על המחר. היא דיברה על הקרנות שהיא הקימה כדי לתמוך בבתי ספר באזורים עניים. זה קלישאי מאוד: ב"שאלתיאל קוואק" הייתה דמות שלילית של זמר מיליונר שנותן אוכל לילדים עניים כי זה מצטלם טוב. אבל לפחות נראה שהיא באמת מדברת על המחר, כי הילדים הם באמת המחר, אפילו שזו ססמה חבוטה. היא גם אמרה שלפי חישוב כלשהו כל דולר שממשלה משקיעה בחינוך טוב, חוזר בתור שבעים דולר. אין לי בעיה להאמין שזה נכון.
שמעון פרס וג׳ימי ויילס דיברו עם בלוגרים. היה משעשע לעמוד לידם ולא לעשות שום דבר חשוב. מצטער, אין לי תמונה עם פרס (שאלו אותי הרבה על זה). לא הייתה בשיחות האלה שום תגלית גדולה שאנחנו כוויקיפדים לא יודעים, אבל כשרואים את ג׳ימי ואת שמעון ככה מקרוב, מבינים מדוע יש לשניהם כזאת כריזמה ממגנטת ולמה אנשים כל־כך אוהבים להזמין אותם לוועידות.
ויקימניה לא תהיה ועידה על שלשום. אל תבינו לא נכון: אני בשום אופן לא מזלזל בפרס ובוועידה שלו – אני באמת מקבל בהבנה את הצורך שלו לעשות אירוע לכל מיני ציונים, לתבל אותו באנשי עסקים מהעולם ולתת לזה כותרת מפוצצת. במקום להתלונן על זה, אני משתתף בארגון של ועידה שבאמת תעסוק במחר: איך נפיץ ידע שימושי באופן יעיל יותר מחר; איך נפיץ אותו ליותר אנשים, כולל כאלה שלא יהיה להם אינטרנט גם מחרתיים; איך נעשה את זה ביותר שפות ולא רק באנגלית ובעוד כמה שפות של אנשים עשירים; איך נעזור לאנשים שלא מתמצאים באפשרויות המתקדמות של מנועי חיפוש למצוא את מה שהם מחפשים; איך נפתח תכנה חופשית שתעשה את כל הדברים האלה ולא נסתמך על תכנה שנשלטת על־ידי חברות עשירות שמתעניינות ברווחים יותר מאשר בצרכים של האדם ושל החברה.
על כל הדברים האלה אני מקווה לכתוב כאן ביתר פירוט בימים הקרובים. בינתיים אני כבר עכשיו מזמין אתכם להירשם לוויקימניה ואם אתם מתכנתים – אז גם לימי המפתחים שיתקיימו לפניה. זה אירוע של פעם בחיים – לא כל יום ואפילו לא כל שנה מגיעים לישראל מאות אנשים שמשפיעים על אתר האינטרנט החשוב בעולם, ושעושים בתשוקה, שאפשר יהיה לחוש היטב בוועידה הזאת ושאי־אפשר לחוש בשום ועידה אחרת. לא לפספס.
