הרשומה הזאת הייתה אמורה להיות תחת יותר קטגוריות.

שיחה אמתית, למעט המספרים:

– "שלום. לפני יומיים את נתת לי את הטלפון של מחלקת השיווק של החברה שלכם, כי אי־אפשר למצוא אותו באתר האינטרנט. ניסיתי להתקשר אליו כמה פעמים ואף אחד לא ענה. יש אולי דרך אחרת ליצור אִתם קשר?"

– "לא, הטלפון שנתתי לך זה הטלפון. נסה להתקשר שוב."

– "אבל אני מנסה כבר שלושה ימים, זה לא הגיוני שלא עונים."

– "אז כנראה אי־אפשר לדבר אִתם."

– "אבל אני ממש צריך…"

– "אני לא יכולה לעזור לך."

– "אפשר לפחות לבדוק אם רשמתי את הטלפון נכון?"

– "כן, מה המספר שיש לך?"

– "03.2128506."

– "כן, זה המספר הנכון. אתה יכול גם לנסות להתקשר למישהי אחרת שעובדת באותו משרד, זה עם 123 בסוף."

ס׳אוחתו, היה כל־כך קשה לתת את המספר הזה בהתחלה? זה לא הואיל הועיל ממילא, כי גם שם לא ענו לי, אבל אפשר היה לחסוך קצת זמן.