באורמלא בשבוע שעבר נתתי לכם שיר של אבידן ושאלתי אם הצלחתם לקרוא אותו. עלו שם, קודם כול, שתי בעיות טכניות חשובות:
מקף שמופיע מעל האות במקום להופיע בין מילים. זה כנראה באג שרואים רק בחלונות ויסטה. אני מחפש דרך להיפטר ממנו. אם אינכם משתמשים בוויסטה ובכל זאת רואים את הבאג הזה, ספרו לי. אל תהססו להפנות לי שאלות כאלה – זה חשוב לי מאוד.
השאלה החשובה באמת, שנוגעת לקוראים רבים, היא איך לכתוב עם ניקוד במקלדת. יש מדריך לכתיבה עם ניקוד בוויקיפדיה העברית: ויקיפדיה:ניקוד. אם זה לא ברור או לא עובד במחשב שלכם, אל תהססו לבקש עוד עזרה.
האפשרות הנוספת היא להתקין במחשב שלכם פריסת מקלדת חדשה שיצרתי, שבה קל קצת יותר להקליד ניקוד. מי שמעוניין לנסות את זה, מתבקש לשלוח לי דוא״ל: amir.aharoni@mail.huji.ac.il. לצערי, יצרתי את זה בינתיים רק לחלונות; אם יש ביקוש למערכות אחרות, דברו אִתי ואנסה לעזור.
היום נתחיל לדבר על מושגי יסוד שבלי הבנה טובה שלהם אי־אפשר להתחיל לדבר על ניקוד: צליל, תנועה, עיצור, אם קריאה. אינני אוהב את המושגים האלה; הם ברורים ונוחים לי, אבל אני יודע שיש הרבה ישראלים שאינם מבינים ואינם אוהבים אותם. הייתי רוצה לכתוב במקומם משהו אחר, אבל כל עוד אין לי לְמָה להחליף אותם, איאלץ להמשיך להשתמש בהם. (אפשר להעלות הצעות.) אם המושגים האלה פשוטים לכם מדי, אשריכם; חכו לרשומות הבאות.
לכל מה שיוצא מהפה תנועה אני קורא צליל. בפשטות, הצלילים מתחלקים לעיצורים ולתנועות.
תנועה היא צלילי שבעת הגייתו האוויר יוצא מהפה ללא שום מחסום. בעברית שלנו יש חמש תנועות:
- a – מיוצגת בניקוד בקמץ גדול אָ, פתח אַ, וחטף פתח אֲ.
- e – מיוצגת בניקוד בצירי אֵ, סגול אֶ וחטף סגול אֱ. צירי שיש אחריו יו״ד נקרא "צירי מלא"; צירי שאין אחריו יו״ד נקרא "צירי חסר". (במקרים מסוימים יו״ד נכתבת גם אחרי סגול, אבל המקרים האלה והמונחים "סגול מלא" ו"סגול חסר" נדירים יותר.) ההגה e מיוצג בניקוד גם בשווא נע (למשל מְ במילה "מְדַבֵּר"); שווא נע יידון בשיעורים עתידיים.
- i – מיוצגת בניקוד בחיריק אִ. חיריק שיש אחריו יו״ד נקרא "חיריק מלא" וחיריק שאין אחריו יו״ד נקרא "חיריק חסר".
- o – מיוצגת בניקוד בעיקר בחולם – אׁ. חולם שיש אחריו אות שאינה נשמעת כשלעצמה הוא חולם מלא; האות הזאת היא לרוב וי״ו: אוֹר; לעתים רחוקות יותר היא אל״ף או ה״א: רֹאשׁ, פֹּה. חולם שאין אחריו אות כזאת הוא חולם חסר: דֹּב. התנועה o מיוצגת גם בקמץ קטן (תָּכְנִית) ובחטף קמץ (אֳנִיָּה).
- u – מיוצגת בשורוק אֻ ובקובוץ אוּ. (קובוץ נקרא בספרים אחדים "קיבוץ", סתם שתדעו.)
הבעיה העיקרית בכתיבה עם ניקוד היא שבדיבור יש חמש תנועות, ובמערכת סימני הניקוד יש יותר מעשרה סימנים שמייצגים אותן. הבעיה העיקרית בקריאה עם ניקוד היא שסימנים אחדים יכולים לייצג צלילים שונים: קמץ יכול לייצג a ("גדול") ו־o ("קטן") ושווא יכול לייצג e ("נע") או חוסר תנועה ("נח"). ברשומות הבאות בסדרה אשתדל להתייחס לבעיות האלו בפירוט.
עיצור הוא כל צליל שאינו תנועה. (בבלשנות יש גם חלוקה מורכבת יותר, אבל אין זה המקום לדון בה.) מבחינת הדקדוק היבש, אותיות האלף־בית העברי שאינן אהו״י תמיד מייצגות עיצורים. אותיות אהו״י יכולות לייצג עיצורים, אבל לעתים קרובות הם פועלים יחד עם מערכת סימני הניקוד כדי לייצג תנועות. אות אהו״י שאינה מתפקדת כעיצור נקראת אֵם קריאה. זה נושא מורכב שיידון בהרחבה; בתור התחלה קבלו רשימה פשוטה של צלילים שיכולות לייצג אותיות אהו״י:
- אל״ף בתור אם קריאה היא כל־כך הרבה דברים שתוקדש לה רשומה נפרדת. בינתיים כלל פשוט: במילה שכולה מנוקדת, אם האות אל״ף מנוקדת – היא עיצור ואם אינה מנוקדת – היא אם קריאה. למשל, במילה אִמָּא, הראשונה עיצור והשנייה – אם קריאה.
- ה״א בתור אם קריאה מופיעה בעיקר בסוף מילה אחרי צירי, סגול וקמץ כדי לסמן את הצליל e או a: הַרְבֵּה, שׁוֹתֶה, בּוֹנָה. במילים כֹּה, פֹּה, אֵיפֹה היא מסמנת צליל o.
- וי״ו בתור עיצור מסמנת צליל v: ורד, צו, עכשיו. כאשר הווי״ו מסמנת עיצור באמצע מילה שאינה מנוקדת, היא נכתבת כפולה לפי כללי הכתיב של האקדמיה ללשון: הוועד, קווים, צוואר, כוורת. כאשר הווי״ו מסמנת צליל u או o, היא אם קריאה: צור (צוֹר או צוּר), ובכן, שוד.
- היו״ד היא עיצור כאשר יש לה צליל של y: יוֹם, לְיַד, אוּלַי. בדומה לווי״ו, כאשר היא מסמנת עיצור באמצע מילה שאינה מנוקדת, היא נכתבת כפולה: "תייר מחו״ל", "קיים ספק סביר" (בכלל הזה יש כמה התחכמויות שיידונו בעתיד). כאשר היו״ד מסמנת צליל i או e, היא אם קריאה: שיר, לי, איבר. אם במילה כתובה יו״ד ואתם שומעים שם משהו כמו ey או ei, כנראה מדובר באם קריאה, למשל במילים ובצירופים "ביצה", "מיצג", "בני ברק". (גם זה נושא בעייתי שיידון בעתיד).
זה החלק העיוני להיום. לחלק המעשי של היום אחראי אלכסנדר פן:
הַמָּחוֹל בְּגַלִּים
יְעַגֵּל עִגּוּלִים,
עוּרִי, שֶׁמֶשׁ, – לָעַד בְּחַרְתִּיהָ!
בְּיוֹמִי וְלֵילִי
לִי יֵהוֹד עֲמָלִי
עַל גִּבְעוֹת שֵׁיךְ־אַבְּרֶק וְחַרְתִּיָּה.
(מתוך "אדמה־אדמתי" לזכרו של אלכסנדר זייד; תודה לידידי אדם על בחירת השיר.)
מצאו איפה האותיות ה, ו, י הן עיצורים ואיפה הן אמות קריאה. שלחו את התשובות לדוא״ל amir.aharoni@mail.huji.ac.il. אשמח לקבל שאלות והערות על החלק העיוני בתגובות.
ביקשת שנודיע, אז אני מודיע – אני רואה את המקף גבוה מדי בטקסטים של שני השירים שהעלית (לא בטקסט הרגיל של הבלוג). אני גולש בפיירפוקס ויש לי וינדוז XP.
אגב, בדיוק הייתי בגבעות שייך אבריק – לקחנו את הגדול לראות את הפסל של אלכסנדר זייד על הסוס.
כנ"ל. וגם: החולם תופש רווח של אות שלמה. זה יוצר ריווח לא יפה באמצע המילה. אני משתמש בפייפוקס, ווינדוז XP. באקספלורר המקף בסדר, אבל החולם עדיין מקבל רווח מוגזם.
"חכו לרשומות הבאים". הבאות?
בסעיף 5 כתבת שוב o במקום u.
כיא = היא.
עניין החולם ואולי גם המקף ייתכן שהם קשורים לגופן בעייתי ולאו דווקא למערכת הפעלה. אני חושב שכדאי לבקש צילומי מסך, כדי להשוות האם מופיעים אותם גופנים כמו במקרים שאינם בעייתיים, או שמא הדפדפן הספציפי מציג גופן שונה. בפיירפוקס יש תוסף שנותן צילומסך בצורה נוחה, הסברים אצל עידוק.
תודה רבה על התיקונים.
אמיר, היה יכול מאוד להועיל אם היית מוסיף הקלטות של הצלילים. אני בטוח שחייב להיות את זה איפה שהוא, או שאפשר להקליט. זה יעזור יותר…
בקשר למקלדת – משתמשי לינוקס (או לפחות משתמשי גנום) יכולים לבחור שמקש הרמה השלישית יהיה משהו נוח יותר מאשר CapsLock+Shift. אני למשל משתמש במקש התפריט.
ניתן גם להשתמש בפריסת lyx שמעבירה את סימני הניקוד אל Shift ואותיות בעברית.
אם אתה מנוסה במקלדת LyX, תוכל לשפר את הדף ההוא בוויקיפדיה ולתאר אותה שם? בתודה מראש.
אני לא משתמש ב־lyx, אני משתמש בפריסה רגילה עם שינויים קלים שעשיתי.
אני משתמש בפרישה הזו. את מה להשלים, את הדף ויקיפדיה:ניקוד?
מה חסר לך, מידע על הניקוד ב־lyx?
// nikud patter based on Dekel Tsur's Hebrew mapping for LyX partial alphanumeric_keys xkb_symbols "lyx" { name[Group1]= "Israel - lyx"; key { [ semicolon, asciitilde ] }; // On some key (e.g. AD01, right below) there is not yet mapping for the // second shift level. Since I could not figure a simple way to map this // to "emit nothing", it is currently mapped to the same letter of the // first shift level (avoiding mapping may risk it be used by a character // from a different group). key { [ slash, slash ] }; key { [ apostrophe, apostrophe ] }; key { [ hebrew_qoph, 0x10005b8 ] }; // Qamats key { [ hebrew_resh, 0x10005bc ] }; // Dagesh/Shuruq key { [ hebrew_aleph, 0x100200e ] }; // LRM key { [ hebrew_tet, 0x100200f ] }; // RLM key { [ hebrew_waw, 0x10005b9 ] }; // Holam key { [ hebrew_finalnun,hebrew_finalnun] }; key { [ hebrew_finalmem,hebrew_finalmem] }; key { [ hebrew_pe, 0x10005b7 ] }; // Patah key { [ hebrew_shin, 0x10005b0 ] }; // Sheva key { [ hebrew_dalet, 0x10005bc ] }; // Dagesh/Shuruq key { [ hebrew_gimel, hebrew_gimel ] }; key { [ hebrew_kaph, hebrew_kaph ] }; key { [ hebrew_ayin, 0x10005c2 ] }; // Sin dot key { [ hebrew_yod, 0x10005c1 ] }; // Shin dot key { [ hebrew_chet, 0x10005b4 ] }; // Hiriq key { [ hebrew_lamed, 0x10020aa ] }; // NIS key { [ hebrew_finalkaph,hebrew_finalkaph] }; key { [ hebrew_finalpe, colon ] }; key { [ comma, quotedbl ] }; key { [ hebrew_zain, hebrew_zain ] }; key { [ hebrew_samech,0x10005b6 ] }; // Segol key { [ hebrew_bet, 0x10005bb ] }; // Qubuts key { [ hebrew_he, 0x10005b1 ] }; // H. Segol key { [ hebrew_nun, 0x10005b2 ] }; // H. Patah key { [ hebrew_mem, 0x10005b3 ] }; // H. Qamats key { [ hebrew_zade, 0x10005b5 ] }; // Tsere key { [ hebrew_taw, greater ] }; key { [ hebrew_finalzade, less ] }; key { [ period, question ] }; // Note the parens mirroring below: key { [ bracketright, braceright ] }; key { [ bracketleft, braceleft ] }; key { [ 9 , parenright ] }; key { [ 0 , parenleft ] }; key { [ minus , 0x10005be ] }; // H. Hiphen key { [ equal , plus ] }; };בחלונות אקס־פי הפונטים דויד, אהרוני, פרנק־רוהל ואחרים לא תומכים במקף עברי, והוא מוצג בהם גבוה מדיי. המקף בפונטים תהומה ואריאל, לעומת זאת, מוצג בסדר.
נראה שמיקרוסופט שיפרו את הפונטים האלה בחלונות 7. המקף מוצג היטב בחלונות 7 בכל הפונטים שציינתי את שמותיהם ואני חושב שגם באחרים.
אבל אתה בטח רוצה משהו שיתאים לרוב האנשים, ולא רק לבעלי חלונות 7. תוכל למשל להיצמד לתהומה (שנדמה לי שממילא משמשת אותך לטקסט העיקרי) ולשנות את הצבע או את הגודל כדי להבדיל את הטקסט. האמת היא שלטעמי, פונט סריפי יפה יותר בשירה, אבל אני לא יודע אם תמצא פונט סריפי מתאים בחלונות אקס־פי.
אם יש לך אפשרות להגדיר פונטים חלופיים בסי־אס־אס או משהו כזה (אני מנחש שתצטרף לעבור לשרת בשביל זה), תוכל להגדיר פונט תקין וחופשי כאפשרות ראשונה ולהציע לגולשים להתקין אותו לעצמם, ואז תהומה או אריאל כאפשרות שנייה, עבור מי שאין לו הפונט התקין.
אגב, חלונות 7 גם מציג אחרת מגרסאות קודמות סימני ניקוד שאינם מקושרים לאף אות. המערכת מוסיפה אות־דמה בצורת עיגול מקווקוו וסביבה מוצג סימן הניקוד. לכן, ניתן לראות בחלונות 7 שהחולם הראשון שכתבת בסעיף 4 הוא למעשה נקודה ימנית המיועדת להבדיל בין שין שמאלית לימנית (שיפט 0 בפריסה הרגילה) ולא חולם (שיפט מינוס בפריסה הרגילה).
פונט סריפי עם תמיכה במקף באספ־פי: Times New Roman.
3 תגובות לא קשורות:
1) אין לי גישה לחלונות ויסטה, אבל לפי מה שקראתי על בעית המקפים זה נשמע יותר כמו בעיה או בגופנים או במנוע הרנדור Uniscribe. יכול מישהוא לוודא אם רואים את התופעה בתוכניות שונות וגופנים שונים? אם יסתבר שזה באג בפיירפוקס, אנסה לעשות מה שאני אוכל לגרום לפתרון.
2) יש לי נסיון בהגדרת פריסות מקלדת למאק ולינוקס. אם תרצה, אני מוכן להכין גירסאות של הפריסה שלך למערכות אחרו, גם כדי שאוכל לנסות אותה בעצמי.
3) אולי אני לא מבין לאן אתה הולך עם זה, אבל סווג התנועות שלך נראה לי יותר מדי סכימטי: האמנם אין הבחנה בין צירי, סגול ואפילו שווא נע? אזנינו השומעות שֶׁיֵּשׁ!