מי שעבר ליד שכונה ערבית או ליד יישוב ערבי, אולי שם לב שהדודים על הגגות שם שחורים בדרך כלל, להבדיל מהדודים בשכונות יהודיות, הלבנים בדרך כלל.
אשמח אם מישהו יסביר לי למה. גוגל, תאמינו או לא, לא יודע.
חוץ מזה, קוראים אחדים אולי רוצים לכתוב לי בתגובה: "אהרוני! איך אתה טועה בדבר כזה? זה 'דוודים', לא 'דודים'!" – אז זהו, שהאקדמיה מאשרת גם דּוָדִים (דוודים) וגם דּוּדִים. ובנסמך – דּוּדֵי־שמש (ולא דוודי־שמש).
במילה שׁוּקִ האקדמיה לא מתירנית – ברבים שוּק – שְׁוָקִים (שווקים), ובנסמך רק שׁוּקֵי־הון (ולא שווקי־הון).
יש לפחות עוד מילה אחת שבה השורוק הופך לווי״ו עיצורית. מי מכיר אותה?

עד כמה שאני יודע: דודי המים על הגגות בישובים ערבים נועדו לאסוף ולאגור מי גשמים, אלו לא דודי חשמל/שמש.
האםכוונתך היא ל"שור" שצורת הריבוי שלה, למיטב זכרוני, היא "שוורים"?
שור-שוורים, כשם שאמר שמעון, וכן: חוֹחַ – חֲוָחִים.
מאחר ששאלת על שורוק: לפי אבן שושן הישן, הריבוי של אחוּ הוא אחווים.
ויש גם לווחים, צורת ריבוי משנית של "לוּח".
… וזאת גם המילה היחידה שאני מצאתי, לצד דּוּד ושׁוּק. עברתי על כל המילים של שלוש אותיות שהאות השנייה בהן היא ו במילון ההווה.
וכן, הכוונה הייתה לשורוק, אבל שמחתי מאוד ללמוד על חֲוָחִים. הצורה "חֲוָחִים" לא מופיעה במילון ההווה ולפי גזניוס 93w מדובר בשגיאת סופר בתנ״ך: בשמואל א יג ו "העברים מתחבאים בחוחים" וכמה פסוקים אחרי זה, יד א, "העברים יוצאים מן־החֹרים אשר התחבאו שם". "חור" נשמע כמו מקום שהגיוני להתחבא בו. זה כנראה מסביר את העובדה ש"חֲוָחִים" לא רשומים יחד עם "שוורים" ב"החלטות האקדמיה בדקדוק".
ואם כבר מדברים על לוח; בערך א. מפוגר באבן שושן כתוב:
א. מְפֻגָּר – שחל בו פיגור, שלא נפרע בזמנו: "השטרות המפגרים של האגדה נתמעטו מאוד" (אבינרי, לוה הקואופרציה).
"לוה הקואופרציה"? הנכון: "לוח הקואופרציה". השגת שושן :)
(עמוד 1050 באבן־שושן 2003)
כבר במקרא מופיעות שתי הצורות: "יָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים" אבל "בִּשְּׁלוּ בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים וּבַצֵּלָחוֹת", וזו לדעתי הסיבה היחידה שהאקדמיה מאשרת את שתי הצורות (מזל שיש תנ"ך).
דודים שחורים לערבים, דודים לבנים ליהודים. זו הרמה להנחתה?
עד כמה שאני יודע הם משמשים לאגירת־מים, בגלל אספקת־המים הלא סדירה למקומות שבהם חיים אנשים ממוצא פלסטיני.