חופשה, תש"ע, חלק א'

לאור הרצון הכן שלי לסיים סוף כל סוף את הדברים שאני צריך לעשות כדי לקבל תואר ראשון, הבלוג הזה לא יעודכן בשבועות הקרובים. (אני גם חסמתי את החשבון שלי בוויקיפדיה ומחקתי את קורא הרס"ס.)

תודה על הסבלנות.

פעמיים כי טוב – שאול

יום שלישי, פעמיים כי טוב! היום אנחנו מחפשים טעויות לשוניות ואחרות ב"תוכנית מופז להסדר מדיני – רעיון מסדר" (הקישור מוביל לקובץ PDF באתר מעריב).

המסמך כולו גדוש בשגיאות מביכות ובחרתי מתוכו שני קטעים שריגשו אותי במיוחד. הם מובאים כלשונם, העתק-הדבק; רק הפכתי עיצוב PDF לעיצוב HTML, אבל זה לא אמור לעניין אתכם. תרגישו חופשיים להביא גם שטויות מכל סוג מחלקים אחרים ב"רעיון המסדר".

בחלק מהשגיאות שיש פה כבר עסקתי בעבר, אבל יש גם כמה חדשות. מצד שני, המחבר מפתיע וכותב כמה דברים נכון לפי האקדמיה, אף על פי שרוב הציבור נוהג אחרת. כלומר, המחבר כנראה קרא מדריך לשון כלשהו, אבל בצורה חלקית מאוד. מי יזהה את הדברים האלה?

השלב השני – יישום ההסדר ב"נושאי הליבה"

שלב זה יכלול את יישום ההסדר ב"נושאי הליבה", סופיות התביעות והסכסוך ופתיחת הפרוזדור להסדרים מדיניים ושלום אזורי.

• נושא ירושלים מחייב את שמירת הסטאטוס קוו של חופש גישה למקומות הקדושים. במקביל, יש לנהל מו"מ למציאת פתרונות יצירתיים בניהול חיי היום יום.
• שטחי המדינה הפלסטינית יתבססו בהיקפם על רוב שטחי 67'.
• מעורבות בינלאומית בתחומי המדינה הפלסטינית, בשלושה מימדים – הביטחוני, הכלכלי והממשלי – זאת כדי לסייע בבניית מדינה פלסטינית מתפקדת באפקטיביות ומקיימת את מחויבויותיה להסכם.

הקטע השני:

עלינו להתכונן גם לתרחישים שליליים ביותר, כגון התפתחות מדינה נכשלת לצידנו שכל תסכוליה יופנו כלפי ישראל. כמו גם, תרחיש בו משתלט החמא"ס בכוח גם על הגדה המערבית. לפיכך, התהליך יהיה מדורג ומבוקר, מלווה במעורבות בין-לאומית עמוקה וכן ערבויות ערביות אזוריות. במידה וגורמים אלו לא יסייעו ליציבות האזור , נאלץ לפעול בעצמנו נגד האיומים מתוקף זכותנו להגנה עצמית.

סיכום

• הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
• הבטחת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
• גבולות ברי-הגנה למדינת ישראל.
• הובלה במקום היגררות.
• סיום השליטה בעם הפלסטיני.

---

בשבוע שעבר קיבלתי תשובות מעניינות, אבל אף אחד לא שם לב לכך ששלומי שר חֻפִּים במקום חוֹפִים. זה לא כמו תֹּף-תֻּפִּים.

חסוי

אתם יודעים איזה שירות היה יכול להיות ממש טוב? ששיחות ממספר חסוי פשוט לא היו מגיעות אליי לטלפון הנייד. יש שיחה מזוהה כבר הרבה שנים ואני רוצה לראות את המספר שממנו מתקשרים אליי. כשאני יושב בשיעור ומקבל טלפון ממספר חסוי, אני צריך להתלבט – לצאת או לא לצאת? אולי מתקשרים אליי מהצבא כדי לומר ש**** ****** ***** **** ****** ותכף ****** ****** ***** ****** אם אני לא **** **** בדחיפות? כי אז אני צריך לענות. ואולי זה רובוט מנטוויז'ן שרוצה לומר לי: "מבצע אינטרנט חינם לסטודנטים נגמר. במידה ותרצה להמשיך אותו, הקש 1". אני כמובן ארצה לומר להם שיתקנו את הרובוט כדי שיאמר "אם תרצה" במקום "במידה ותרצה", אבל לא באמצע השיעור.

כמובן, אני לא רוצה שהשיחות סתם ייחסמו, אלא שהמתקשר יקבל תשובה מרובוט: "שיחות ממספרים חסויים חסומות בקו זה. נא להתקשר ממספר מזוהה. ברוכים הבאים למאה העשרים ואחת."

אז התקשרתי לאורנג' לשאול אם יש שירות כזה. ובזמן שהמתנתי, הרובוטית של אורנג' אמרה לי שיש שירות חדש: במקום שאמתין, הם יתקשרו אליי כשיתפנו. אם אני רוצה שיחזרו אליי למספר ממנו התקשרתי, עליי להקיש 1. הקשתי 1 וניתקתי. אחרי חמש דקות חזר אליי פיני מאורנג' וקודם כול אמרתי לו שהרובוטית אמרה לי "למספר ממנו התקשרת" ושזה לא נכון. הוא, כצפוי, לא הבין.

— "התקליט אומר שנחזור אליך למספר שממנו התקשרת, וזה באמת מה שאנחנו עושים, אז אני לא כל כך מבין מה הבעיה."

— "פיני, אתה אומר את זה נכון: 'מספר שממנו התקשרת'. אבל התקליט אומר 'המספר ממנו התקשרת' וזה לא נכון."

— "אה, זו בעיה תחבירית?"

— "כן, בדיוק."

הוא הבטיח להעביר את זה למי שאחראי על המענה הקולי ושאל אם בשביל זה התקשרתי. שאלתי אותו אם אפשר לחסום שיחות ממספרים חסויים. הוא אמר שאי אפשר.

אנסה לשאול על זה שוב בעוד זמן מה. אני לא בטוח שהם ייצרו שירות כזה, אבל ארצה לשמוע אם תיקנו את התקליט.

הזכרתי את זה בשיחת חולין עם מישהי והיא אמרה שהיא עובדת בטלדור וששירות כזה קיים. הלו, אורנג'! הייתי מוכן אפילו לשלם על זה.

---

ועוד משהו קטן על תחביר: מאז שכתבתי על השמטת ש' הזיקה, התחלתי להקשיב לאנשים כדי לנסות לשמוע אם מישהו אומר את זה בשיחות ספונטניות. בשיחה דבורה שמעתי את זה רק אצל מרצה אחת. היא משתמשת בזה כמה פעמים בכל שיעור. כל שאר האנשים שדיברתי אתם מאז, לא השתמשו בזה בדיבור. ראיתי את זה המון בעיתונים וגם בכמה בלוגים שאחד מהם נכתב על ידי סוֹפֵר. נו מה לעשות.

נימוקים – קוף

אני והאחיינית שלי:

— "הנמרים בתמונה דומים לחתולים שלנו. איזו עוד חיה דומה לחתול?"

— "אני יודעת! אריה!"

— "כן, ומי עוד?"

— "אהה… נמר!"

— "נמר אמרת כבר. איזו עוד חיה דומה לחתול?"

— "קוף?"

— "לא. את יודעת למי דומה קוף? קוף דומה לבן אדם."

— "אה, נכון. קוף דומה לבן אדם. וגם לך."

חיפה

מלכת הביצה הקפואה כותבת השוואה בין חיפה וירושלים:

טוב, תכלס, בוא נודה בזה, חיפאים הם חברה שמושתתת על קניונים. [...] למול קניון חיפה, קסטרא, גראנד קניון, מרכז חורב, מרכז הכרמל, הסיטי סנטר, לב המפרץ/סינמה מול, קיריון ושאר הקניונים בפריפריות שאני לא זוכרת כרגע, בירושלים יש רק קניון אחד שראוי להזכירו והוא קניון מלחה. עבורי, להגיע לקניון בתחבורה ציבורית, זה מסע של שעה. אני פשוט מוותרת וחיה עם החסך. [...] זהו הרגע בו הירושלמי ירים את ראשו ויגיד “לנו יש את מרכז העיר” והוא צודק. מרכז העיר הוא מושג שלחלוטין אין בחיפה וכל ניסיון להשוות בין מרכז העיר בירושלים לשדרות מוריה בחיפה מעליב את י-ם.

הגזימה קצת. לקסטרא יש גג יפה ששווה לבקר בו פעם בחיים והקולנוע החדש בלב המפרץ על הכיפאק, אבל חוץ מזה הקניונים בחיפה הם לא בילוי ולא תרבות, אלא נחיצות עגומה. בפרט ה"גראנד" הוא פשע סביבתי וציבורי גדול במיוחד. כשאני בחיפה, אני מעדיף את ציר חורב-מוריה-הנשיא בהרבה על פני הקניונים. הוא פחות מגניב ממרכז העיר הירושלמי, אבל חי הרבה יותר בערב שבת. לא כל כך מפריע לי אישית שמרכז העיר של ירושלים מת בזמן הזה, אבל זה מפדח אותי קצת כשבאים אליי אורחים.

ועוד היא מוסיפה:

וכן, הפוסט גם מתאים לרוב תושבי ה”פריפריות” של חיפה שקוראים לעצמם חיפאיים עד ששואלים אותם מאיזו שכונה הם, אהם אהם.

אני מספר לאנשים שגרתי עשר שנים בחיפה. בשכונת, אהה, נשר. נו, רמות יצחק. כי אף אחד לא יודע איפה זה נשר חוץ מכמה חנונים ששכרו דירה בגבעת עמוס כשלמדו בטכניון. אז פה היא קלעה בול.