מכתב לכבוד סיום שנת הלימודים מדיקן הסטודנטים של האוניברסיטה העברית:
שנת הלימודים נפתחה במועדה, למרות החשש שהעיב על כך והיא אף הסתיימה במועדה – בניגוד לשנתיים שקדמו לה. אני מקווה שלאחר סיום המבחנים והעבודות תוכלו להקדיש את חופשת הקיץ למימוש תכניותיכם האישיות – עבודה, חופשה, טיול ואגירת כוחות לקראת השנה הבאה. החלק הארי מביניכם ישוב לספסלי האוניברסיטה העברית עם תום חופשת הקיץ, וחלקכם, אשר סיימתם את התואר לו נכספתם, יוצא לעולם העבודה וההגשמה המקצועית. אני מאחלת לכולכם קיץ נעים, מהנה, מועיל ורגוע.
א. מה הבעיה פה?
ב. האם עוד יש לי סיכוי לקבל תואר?
חלקי בטקסט הזה ידוע. לפי איזופוס, מוטב היה לו נסמך עליי.
ואת הטשטוש המגדרי אני דווקא מחבב/ת.
1. חלק הארי:
http://www.safa-ivrit.org/expressions/helek.php
2. "החלק הארי מביניכם ישוב לספסלי האוניברסיטה העברית עם תום חופשת הקיץ, וחלקכם, אשר סיימתם את התואר לו נכספתם, יוצא לעולם העבודה וההגשמה המקצועית"
אפשר להבין את ההתייחסות ל"חלק מביניכם" כיחיד או כרבים, אבל לא לערבוב ביניהם. רוביק כותב:
"איך אומרים: "רוב סימני ההיכר מוביל לכך" או שמא "רוב סימני ההיכר מובילים לכך" "מחצית מהציבור העובד מרוויח", או "מחצית מהציבור העובד מרוויחה"?
השאלה מטרידה את כותבי ודוברי העברית כבר שנים רבות: כאשר יש לשם עצם כַּמָּת (חצי, חלק, רוב), מה קובע את מינו ומספרו של הצירוף? יצחק אבינרי קובע בעניין זה כי צריך ללכת לפי השם ולא לפי הכמת ולומר, למשל, "רוב הפועלים הודיעו". הוא מסתמך על דוגמאות מהמקרא כמו "רוב שנים יודיעו חוכמה" (איוב). במערכות שונות של עיתונים וספרים נקבע דווקא כלל הפוך. האקדמיה החליטה לא להתערב ולא להביא המלצה גורפת, ומתירה אפילו מצב שבו הצירוף יהיה ברבים כאשר מדובר בשם קיבוצי: "חלק מהאוכלוסייה מרוויחים". ההמלצה המקובלת וההגיונית היא להכריע לפי העניין המובא במשפט. כאשר הדגש הוא על הרכיב השני (האוכלוסייה, הפועלים) יש ללכת לפי הרכיב הזה: "רוב האזרחים תמכו בהתנתקות". כאשר רוצים להדגיש את הכמת הוא ישפיע על המין והמספר, למשל: "הרוב הגדול של האזרחים תמך בהתנתקות". "
גם אני שמתי לב לטעות!
רק לי צורם שנעלמה שי"ן מהצירוף "התואר לו נכספתם"? האומנם זה מבנה עברי? מה אומרים המומחים?
אסתי:
אני רגיל לכתוב כך, אבל יש כאלו שמתקנים אותי.