אני מאד משועשעת מהפרסומת.
א. בזמנו של שייקספיר לא היה איות אחיד באנגלית, וכל הכותב כנראה התנהל לפי מיטב שיפוטו באותו רגע.
ב. מעטים מאד האנשים הזקוקים לאנגלית של שייקספיר היום, ואלה כנראה לא יצליחו לקיים תוכנה רק עבורם.
ג. אולי אפשר לפרסם "אנגלית של האקונומיסט"? עם משפט כמו
"Moreover, many clients, having been persuaded of the benefits of diversification in recent years, had bought alternative assets, such as hedge funds and private equity, which supposedly offered absolute (positive) returns uncorrelated with the stock market."
לא מגניב?
שיחקת אותה! אכן, זה הדבר שהכי הציק לי. בעיתונים ובפרסומות יש שגיאות, אבל בפרסומת של בודק איות זה משעשע במיוחד. טוב, נו, אנגלית הרבה יותר חשובה מעברית, לא ככה?
למה יו"ד לפני השורש – הסיבה די פשוטה: הכלל של האקדמיה הוא שבכתיב חסר ניקוד כותבים יו"ד תמיד לציון צליל /i/, אלא אם כן מתקיים אחד מהתנאים המיוחדים שבהם לא כותבים יו"ד – בעיקר אם יש אחרי הצליל הזה שווא נח (כמו במילה "מכתב") או אם בצורת היסוד של המילה אין יו"ד (כמו במילה "לעתים", שגזורה מ"עת"). אף אחד מהכללים המיוחדים לא חל על זמן עתיד של בניין נפעל, כי שם תמיד יש תנועה אחרי הצליל /i/, ולכן היו"ד תמיד נכתבת. זה כלל שאני מחבב במיוחד במקרה הזה של נפעל, כי הוא מקל מאוד על הקריאה – בעזרתו קל להבדיל בין "תיכנס" לבין "תכנס".
הגעתי לכאן דרך "פריטים משותפים בעברית" שהוא חיבור ואיסוף של פוסטים בעברית ששותפו בגוגל־רידר של כל מיני אנשים בידי שרון גפן ל-rss פיד אחד. מישהו שיתף את הפוסט הזה שלך עם כל האומה וככה אני הגעתי.
כרגע השרת שאני מאוחסן עליו עובר שדרוג וגם אני לא מסוגל להיכנס לאתר שלי.
אכן, מצאתי את זה במילון ספיר שאני מאוד לא אוהב אותו. שיטת ההווה ואנציקלופדיות־היתר שלו, גם אין בו פיסקאות עם המילה ואין בו הפניות למקורות המילה והכי גרוע, את סימן ההטעמה צייר מישהו ביד, זוועה של מילון.
כמו-כן, כנראה שאחד שהתוסף שאחראי על עדכון בדוא"ל – לא עובד.
2009-04-14 בשעה 18:56 |
אולי אני טיפש, אבל אני לא מזהה את הבעיה. "אנגלית של שייקספיר"? זו הבעיה? כי זה סוג של היבריש, אבל לא ממש טעות מביכה.
2009-04-14 בשעה 19:03 |
לא, לא דיברתי על זה.
2009-04-15 בשעה 07:58 |
אולי בודק האיות הזה יודע לזהות גם קונטקסט, ולכן ידע לזהות שהמילה bee לא יכולה להופיע במקום הזה במשפט?
2009-04-15 בשעה 15:00 |
אם הוא באמת יודע לזהות קונטקסט וזיהה שלא אמור להיות שם bee, כל הכבוד לו. לא חשבתי על הכיוון הזה, אבל זו בכל מקרה לא בעיה אלא דווקא יתרון.
2009-04-15 בשעה 10:36 |
אני מאד משועשעת מהפרסומת.
א. בזמנו של שייקספיר לא היה איות אחיד באנגלית, וכל הכותב כנראה התנהל לפי מיטב שיפוטו באותו רגע.
ב. מעטים מאד האנשים הזקוקים לאנגלית של שייקספיר היום, ואלה כנראה לא יצליחו לקיים תוכנה רק עבורם.
ג. אולי אפשר לפרסם "אנגלית של האקונומיסט"? עם משפט כמו
"Moreover, many clients, having been persuaded of the benefits of diversification in recent years, had bought alternative assets, such as hedge funds and private equity, which supposedly offered absolute (positive) returns uncorrelated with the stock market."
לא מגניב?
2009-04-15 בשעה 12:24 |
חסר פסיק לא?
הם מלמדים אנגלית בלי דקדוק
2009-04-15 בשעה 14:59 |
ואללה! – בהחלט יכול להיות שחסר פסיק. יש לי מהדורה של אוני' אוקספורד ויש שם פסיק. אבל אני אסלח להם, כי בדרך כלל לא אמור להיות פסיק לפני or.
לא, התכוונתי למשהו אחר.
רמז רמז: הבעיה שמציקה לי בעברית ולא באנגלית.
2009-04-15 בשעה 17:51 |
this is the question
ולא
that is
אכן?
2009-04-15 בשעה 18:41 |
אני כתבתי את הכותרת "That is the question", והיא נכונה. אולי לא הייתי צריך לכתוב אותה, כי היא לא לגמרי קשורה.
אבל בכל מקרה, כפי שכבר כתבתי באחת התגובות, הבעיה שמציקה לי כאן בעברית ולא באנגלית.
2009-04-15 בשעה 22:05 |
הם לא נמנעו מטעות מביכה, בכתיב מלא ללא ניקוד היה צריך להיכתב "הימנע" עם יו"ד לפני השורש. למה? לא יודע, ככה טוען המילון.
2009-04-15 בשעה 22:17 |
שיחקת אותה! אכן, זה הדבר שהכי הציק לי. בעיתונים ובפרסומות יש שגיאות, אבל בפרסומת של בודק איות זה משעשע במיוחד. טוב, נו, אנגלית הרבה יותר חשובה מעברית, לא ככה?
למה יו"ד לפני השורש – הסיבה די פשוטה: הכלל של האקדמיה הוא שבכתיב חסר ניקוד כותבים יו"ד תמיד לציון צליל /i/, אלא אם כן מתקיים אחד מהתנאים המיוחדים שבהם לא כותבים יו"ד – בעיקר אם יש אחרי הצליל הזה שווא נח (כמו במילה "מכתב") או אם בצורת היסוד של המילה אין יו"ד (כמו במילה "לעתים", שגזורה מ"עת"). אף אחד מהכללים המיוחדים לא חל על זמן עתיד של בניין נפעל, כי שם תמיד יש תנועה אחרי הצליל /i/, ולכן היו"ד תמיד נכתבת. זה כלל שאני מחבב במיוחד במקרה הזה של נפעל, כי הוא מקל מאוד על הקריאה – בעזרתו קל להבדיל בין "תיכנס" לבין "תכנס".
מה שמעניין זה באיזה מילון מצאת את זה. באבן שושן לא מציין דברים כאלה בגוף הערכים (הוא מציין את זה על צורות יסוד ולא על נטיות). מילון ספיר אולי?
וגם – אני סקרן מאוד איך אתה וכל שאר המגיבים הרבים יחסית הגעתם לכאן.
דבר אחרון אחרון חביב – אני לא מצליח להגיע לאתר http://arielgalula.co.cc .
2009-04-16 בשעה 15:14 |
שלום אמיר,
על ראשון -ראשון ועל אחרון – אחרון.
הגעתי לכאן דרך "פריטים משותפים בעברית" שהוא חיבור ואיסוף של פוסטים בעברית ששותפו בגוגל־רידר של כל מיני אנשים בידי שרון גפן ל-rss פיד אחד. מישהו שיתף את הפוסט הזה שלך עם כל האומה וככה אני הגעתי.
ואהבתי.
http://pipes.yahoo.com/pipes/pipe.info?_id=qO2o_yzn3BGmExIXEpPZnA
כרגע השרת שאני מאוחסן עליו עובר שדרוג וגם אני לא מסוגל להיכנס לאתר שלי.
אכן, מצאתי את זה במילון ספיר שאני מאוד לא אוהב אותו. שיטת ההווה ואנציקלופדיות־היתר שלו, גם אין בו פיסקאות עם המילה ואין בו הפניות למקורות המילה והכי גרוע, את סימן ההטעמה צייר מישהו ביד, זוועה של מילון.
כמו-כן, כנראה שאחד שהתוסף שאחראי על עדכון בדוא"ל – לא עובד.
2009-04-16 בשעה 15:22 |
אכן, למילון ספיר יש לא מעט בעיות רציניות, אבל בנושא הזה הוא צודק בהחלט.
ולא הבנתי את המשפט האחרון שכתבת…
2009-04-16 בשעה 15:18 |
אני מהאגרגטור של "מסיבות בטחוניות"
http://www.jlm.israel.net/aggreg8or/
ביצת הבלוגים הירושלמית. :)
2009-04-16 בשעה 15:20 |
כן, אותך כבר קלטתי :)
2009-04-16 בשעה 16:29 |
התחרבש לי המשפט: כנראה שתוסף הוורדפרס האחראי על הרשמה לעדכוני תגובות אינו פועל כמו שצריך. אני לא קיבלתי עדכון.
2009-04-17 בשעה 01:27 |
כתוב אנגלית של שייקספיר במקלדת. קליק זה בעכבר.
אולי הכוונה היא שבקליק של העכבר תוכל לתקן את מה שכתבת כך שיצא כמו שייקספיר, אבל זה מטופש.