האחיינית שלי שקד, עוד מעט בת שש:

— "לא, אני לא רוצה לאכול!"

— "בואי תאכלי אורז!"

— "לא, אני לא אוהבת אורז! אני רוצה פירה!"

— "טוב, אז אני אמעך לך תפוח אדמה."

— "אני לא רוצה תפוח אדמה, אני רוצה פירה!"

— "אבל פירה זה תפוח אדמה."

— "לא! אני לא אוהבת אורז!"

— "טוב, אז אל תאכלי."

אחרי כמה דקות:

— "אני רוצה חמץ!"

— "אי אפשר, סבתא לא מרשה לאכול פה חמץ."

— "אבל אני יודעת איפה יש חמץ!"

— "את יודעת בכלל מה זה חמץ?"

— "כן, אבל אני לא אגיד לך."

— "רוצה שאני אגיד לך למה את רוצה חמץ?"

— "כן."

— "כי זה אסור."

— "ידעתי שתגידי את זה."

בסוף היא אכלה קצת פירה.