עיתון ישראל היום, מדור מכתבים למערכת, מובא בקיצורים:
יום שישי האחרון, השעה 16:54. השבת נכנסה לפני 20 דקות בדיוק. הרדיו על גל”צ. דוד אלהרר משדר את תכניתו הנפלאה בקולו המלטף והעמוק. (דן, מה המצב.) ברקע נעימה יפה, מרגיעה. אני מתקשה לזהות אותה. ואז נשמע קולם של אהוד בנאי ושל עובדיה חממה. השיר האהוב עליי. “אנא בכח”, שרים השניים.
“אנא בכח גדולת ימינך” היא, לעניות דעתי, אחת משלוש התפילות הכי מרגשות ביהדות. קודמות לה “קול נדרי” ו”ונתנה תוקף”.
אבל למה, אני שואל את עצמי כיהודי חילוני אבל מאמין, למה צריך להשמיע את השיר הזה דווקא ביום השבת? בתקווה שמישהו יתקן את הטעות תיקון ויוציא הנחיה שלפיה לא משמיעים שירי קודש ביום שבת.
כמה בלבולים במכתב אחד.
2007-11-15 בשעה 07:05 |
הי אמיר,
א. “כל נדרי” ולא אחרת.
ב. הסיבה שזה מושמע שם , זה בגלל שבדיוק באותה שעה אומרים/שרים את המזמור הזה בבתי הכנסת.
אגב, בהרבה בתי כנסת התחילו בזמן האחרון לשיר את זה במנגינה של חממה.
לך תסביר להם שזה מועתק ממלך הארגמן.
2007-11-15 בשעה 11:30 |
אז שיהיה מלך הארגמן. אם זה חילחל לתרבות הישראלית בצורה כזו, אני לא רואה בזה שום פסול.
סביר להניח שבכל הדורות חילחלו אלינו ניגונים מעמים אחרים שהתגלגלו אצלנו לתפילות שנתפסות היום כיהודיות לגמרי.
בכל מקרה, משמח שיש התחדשות שקטה שכזו של ניגונים. כל דור מוסיף משהו.
2007-11-16 בשעה 10:29 |
סביר להניח שבכל הדורות חילחלו אלינו ניגונים מעמים אחרים שהתגלגלו אצלנו לתפילות שנתפסות היום כיהודיות לגמרי.
מה שנכון נכון.
בכל מקרה, משמח שיש התחדשות שקטה שכזו של ניגונים. כל דור מוסיף משהו.
מסכים איתך.